תקכב

שמחלישים את המדות, וגם זה אנו רואין שאין זה בדרך התלבשות מהמוחין שהרי מה שבגדול נעשים המדות בחלישות אין זה ע"י שמתעסק עם המדות להחליש כוחם כו', הן אמת דהתעסקות השכל עם המדות הוא בתחלה בהתגלות ותולדות המדות ובהנהגת המדות כו', אבל עצם חלישת המדות היות התגלות שלהם רק ע"פ השכל. והיינו שלא יתפעל בעצמו שלא ע"י השכל כו' אין זה ע"י התעסקות השכל רק לאחר שהם בבחי' חלישות אז התעסקות השכל הוא בהנהגת המדות שזהו העיקר בהתכללות המדות מהמדה ההפכיות כו', וכמשית"ל פר"ס. אבל להיות חלישות המדות זה נעשה ע"י המוחין בדרך ממילא, דאור המוחין פועלים ממילא חלישות המדות כו', והראי' שגם הקטן שאין בו שום התעסקות מהמוחין בהמדות הרי המדות נחלשים בסיבת גילוי המוחין כו', וכמו"כ בגדול הוא ג"כ שלא ע"י התעסקות כ"א בדרך ממילא כו', ולכן כל מה שיגדל שמאיר אור המוחין יותר מתחלשים המדות, וכן מי שהוא בעל מוחין יותר התפעלות המדות המה בחלישות יותר כו'. וכמו טבע מוחין דגדלות בבחי' מנוחה והתיישבות וכמו סבא דעתיהו סתים כחמר טב דשקיט

כו', וכ"ז הוא בדרך ממילא שהמדות מתבטלים לגבי אור המוחין כו'. ולכאורה א"מ מאחר שהמדות הן בבחי' תוקף האור לגבי המוחין מפני מה בהתגברות אור המוחין מתבטלים המדות ונעשים בבחי' חלישות כו', וגם איך המוחין פועלים ממילא שלא בדרך התלבשות שהרי המוחין הן או"פ כו', אך הענין הוא דזה שהמוחין פועלים חלישות בהמדות אין זה מהמוחין עצמן כ"א מהאור השורה בהמוחין, והיינו דבשכל יש בזה אור שלמעלה מהשכל בעצם כו', כי השכל שהוא כח פנימי והוא כח היותר נעלה שבנפש ה"ה כלי לאור הנפש דאור עצם הנפש שורה בתוכו כו', והאור הזה שיש בשכל שהוא למעלה מן השכל זהו שפועל חלישות המדות כו', ולכן עיקר ביטל המדות הוא מכח החכ' דוקא, דהנה כח הבינה הוא שמנהיג את המדות והיינו להיות התכללות המדות עפ"י הטעם והשכל כו' כמשית"ל, אבל ביטול המדות שזהו החלישות שלהם הוא מכח החכ' דוקא כו' וכמ"ש במ"א, והיינו לפי שהחכ' הוא בחי' אין וביטל דעש"ז נק' בשם חכמה כח מ"ה וכמ"ש וחכ' מאין תמצא שהחכ' עצמה היא בבחי' אין כו', והביטול דחכ' הוא בבחי' ביטול עצמי

וכמו במשה דכתי' בי' ונחנו מה בבחי' ביטול בעצם כו', וע"כ החכ' פועל הביטול בכל דבר כו'. ואמנם ג"ז מה שיש בחכ' בחי' הביטול זהו מפני שבחכ' מאיר מבחי' אין אמיתי שהוא בחי' עצמות אוא"ס כו', וכידוע דאוא"ס שורה בחכ' דוקא וכמ"ש בע"ח דאוא"ס מאיר בחכ' בקירוב מקום כו'. וע"כ החכ' היא בבחי' ביטול בבחי' מה וכמו מה פשפשת כו' בבחי' ביטול במציאות כו', אך דוקא חכ' היא כלי להשראת אוא"ס לפי שהחכ' אינה בבחי' השגה עדיין, שזהו ג"כ ענין הביטול דהרי כל השגה הוא יש כו', והחכ' שאינה השגה ה"ז בחי' ביטול כו', וכמשנת"ל פמ"ב דגם השכלי דחכ' ה"ז בחי' הנחה שכליות כו' דענין הנחה הרי אינו השגה כו', ובפרט בחי' הראי' דחכ' כו', ע"כ החכ' היא כלי להשראת אוא"ס ב"ה וזהו בחכ' בבחי' פנימי ובבחי' גילוי המהות כו', והוא מטעם זה גופא שאינה בבחי' השגה שהרי השגה תופס רק מציאות דבר כנודע, וחכ' לפי שאינה השגה תופס עצם המהות כו' (וכמו שנת"ל פל"ט), ומה שנק' בשם השראה לבד היינו לפי שזהו רק כמו ראיית עין השכל ולא כמו ראיית העין ממש כו', וגם לא כמו לעתיד שיהי' בבחי' השגה וההשגה תהי' עצמיות כו' וכמשנת"ל פקס"ד ופרכ"ז, אבל מ"מ הוא בבחי'