תקכ

רק בחי' נה"י לבד כו', אבל בזה"ב הי' יחוד זו"נ פב"פ והי' עיקר ההנהגה מבחי' ז"א שהי' מאיר גילוי אוא"ס בבהמק"ד ובפרט בקודה"ק, וכן בעולם הי' גילוי אלקות כו' והיינו מבחי' גדלות דז"א ומל' שהי' הגילוי מחו"ב בז"א ומז"א כו'. דהנה חכ' הוא ממוצע בין אוא"ס ובין הנאצלים דכשם שאצי' ממוצע בין אוא"ס לנבראים כמו"כ חכ' שהיא בחי' אצי' שבאצי' ה"ז ממוצע בין אוא"ס לנאצלים כו', וכשם שאמצעות האצי' הוא בכדי להיות גילוי אוא"ס בעולם כו', כמו"כ אמצעות החכ' הוא בכדי להיות גילוי אוא"ס בנאצלים היינו בבחי' זו"נ כו', ובכדי להיות הגילוי בעולמות למטה זהו ע"י בחי' ז"א דוקא והיינו כאשר נמשך מחו"ב בז"א אז נמשך מז"א אל המל' להיות הגילוי למטה כו', וזהו תכלית הגדלות דז"א כאשר נמשך גילוי המוחין בז"א ומאיר גילוי אוא"ס בעולם, שזהו כללות ענין הגדלת המדות מן המוחין בבחי' האור והגילוי דוקא, ותכלית ההגדלה הוא בבחי' מוחין דגדלות שאז גם המדות הן בבחי' גדלות שאינן בבחי' מציאות מורגש ולמעלה הוא שנמשך גילוי אוא"ס ע"י המדות העליונות כו',

ומאחר שכן דעיקר ההגדלה הוא בבחי' האור והגילוי כו', הרי בהכרח צ"ל שהמדות יהי' כלים אל גילוי אור המוחין והיינו כאשר המדות הן בחלישות משא"כ בבחי' תוקף המדות אינם בטלים אל המוחין ואינם כלים לאור המוחין כו'. וזהו עיקר ההפרש למעלה בין מדות דתהו ומדות דתיקון, דמדות דתהו הי' בבחי' תוקף האור שזהו ריבוי האור ומדות דתיקון הן בבחי' מיעוט וחלישות האור, והיינו דמדות דתהו הי' כמו שהן בעצם מהותן בשרשן ומקורם וכמו המדות טבעיים שהן כמו שהן בהשרשתן בנפש בבחי' התגלות השרשת עצמות פשיטות הנפש כו' דמשו"ז הן בתוקף גדול כו', וכמו"כ בחי' המדות דתהו הוא שנתגלו המדות כמו שהן בשרשן ומקורן כו', וכנודע מ"ש בע"ח דספי' דתהו הי' בחי' הכתרים דכל ספי' כו', ונודע דכתר הוא בחי' הפשיטות והעצמות של כל ספי' כו' וידוע ג"כ שזהו שכמו שהספי' הן בעקודים באופן כזה נתגלו בבחי' נקודות דתהו כו', והגם די"ל שזהו רק בחי' החיצוני' דעקודים כו' וכמשנת"ל פרל"ו, מ"מ בחי' החיצוניות נתגלה כמו שהוא בעקודים ממש, דאין זה כמו בעו"ע דגם החיצוניות

השייך אל העלול כמו שכלול בעילתו אינו מתגלה כמו שהוא רק הארה לבד כו' משא"כ בתהו נתגלה החיצוניות כמו שהוא בעקודים ממש כו' (וזהו ההפרש בין בחי' הכתרים שבתיקון להכתרים דתהו כו'), וע"כ הן בבחי' תוקף האור ביותר ואין בהם בחי' הביטול וההנהגה מהמדרי' העליונה כו', והעיקר הוא בבחי' המדות שלא הי' בהם הביטול כלל לגבי המוחין מפני תוקף האור שבהם כמו בהמוחין ועוד יותר כו'. אבל בתיקון ה"ה בבחי' מיעוט האור והיינו שאינם בבחי' כתרים שהוא העצמות כו' כ"א בבחי' התפשטות הארה לבד כו', וה"ז מיעוט גדול לגבי בחי' התהו וכמ"ש במ"א שאין זה רק בחי' ריבוי ומיעוט לבד כ"א שהאור הוא באו"א לגמרי כו', וה"ז כמו עצם והארה שהארה היא באין ערוך לגבי העצם כלל כו', ובפרט בתהו ותיקון שההארה הוא לא בבחי' גילוי מן העצם כו'. והענין דהנה באורות דתיקון יש ב' ענינים הא' שהן אורות מיוחדים מבחי' אורות דתהו והן אורות דתיקון בעצם כו', והאורות אלו לגבי העצמות ה"ה כמו הארה לגבי העצם, דעם היותה גילוי מן העצם ה"ה באין ערוך לגבי העצם ולכן מה שאנו

יודעים מההארה את העצם ה"ז רק מציאות העצם לא מהותו כו', וזהו מפני שהעצם הוא באו"א לגמרי כו' וכמ"ש במ"א. והב' הוא מה שנמשך מהאורות דתהו דכאשר