תקטז

קיצור. ובה"ע דהנה המדות הגם שאין מהותם מהמוחין, הרי הנהגתם הוא ע"פ המוחין, שהן מראים למדות מה שירצה, וע"כ הן כפי אופן מראת המוחין, ועיקר ההגדלה שע"י המוחין בהאור וחיות שעי"ז הן בלתי מורגשים, דהמדות בעצם הן טבעים וחומרים, וע"י המוחין נעשים בבחי' צורה (ויבאר בקצרה ענין שכל דנה"ט ודנה"א), דהגדלת המדות מצ"ע הוא בבחי' המציאות והמורגש יותר, וע"י המוחין התחדשות ההגבלה בבחי' האור והביטול יותר.

רנה) והנה בפרטי ההגדלה יש בזה ג' מדרי' כללים עיבור יניקה ומוחין, עיבור הוא תכלית הקטנות ותכלית ההעלם שלא יש בזה עדיין גילוי המוחין, וכמו עד"מ הולד כשהוא במעי אמו ה"ה מקופל ראשו בין ברכיו שההתגלות הוא רק נה"י לבד וחב"ד וחג"ת הן בהעלם כו', ולכן אין זה נחשב עדיין בכלל ציור אדם, דאדם הוא מוחין ומדות ובעיבור להיות שאין בזה עדיין מוחין ומדות אין זה בכלל ציור אדם עדיין כו'. וידוע דלמעלה הו"ע האופנים שמעמדן בעשי' ששם רק בחי' נה"י כו', הרי האופנים הן בחי' עיגולים כו', וכידוע ההפרש בין שרפים לאופנים דבשרפים כתי' בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו כו' שהן בבחי' ציור אדם, כמו האדם שהוא בקומה זקופה ראש יד רגל שהן חב"ד חג"ת כו', והוא בחי' יושר כו', ובאופנים כתי' כאשר יהי' האופן בתוך האופן שזהו בחי' עיגולים כו' הרי אין זה עדיין בכלל ציור אדם כו'. ומ"מ ה"ז ג"כ בכלל ההגדלה מפני שמ"מ יש בזה קצת מוחין, וכידוע שבפרטיות יש גם בעיבור בחי' חב"ד חג"ת נה"י ומאחר שיש בזה מדרי' פרטיות הרי בהכרח שיש בזה

קצת מוחין כו', דהנה נה"י שבנה"י הו"ע הודאה, דהודאה הוא כשאינו משיג את הענין דאם משיגו הרי אינו שייך הודאה שהרי הוא משיג אותו, רק כשאינו משיג אותו אז הוא בבחי' הודאה לבד כו', ומ"מ יש בזה קצת שכל שמשיג שצריכים להודות, והיינו שמשיג שהענין כך הוא, עם היות שלא יש הענין בהשגתו שידע איך ומה הוא מ"מ ה"ה יודע שהוא כך, וכמו עד"מ חכם גדול המופלא בחכמתו ומגלה שכליים נעלים מאד, הנה גם מי שאינו יודע ומשיג השכלותיו וממילא אינו משיג כלל אופן חכמתו וההפלאה שלו, מ"מ ה"ה יודע שהוא מופלא בחכמה, דכ"כ יש לו עכ"פ שייכות לענין השכל שיודע עכ"פ שהוא מופלא הגם שאינו יודע כלל אופן ההפלאה מפני שאינו משיג את השכליים שלו כו', וכמו"כ הוא ברוחניות מש"א מודים אנחנו לך שאתה ה' אלקינו, דבכללות בעולמות הוא שבורא ומהווה עולמות מאין ליש כו', ובפרטיות בנש"י הוא שישראל עלו במח' כו', הנה הגם שאין לו שום השגה בענין התהוות יש מאין מהו יש מאין ואיך הוא אופן ההתהוות (ועמשנת"ל פק"נ), ובפרט ההפלאה שיש בהתהוות יש מאין כו' כ"ז אינו

יודע ומשיג כלל כו', מ"מ ה"ה יודע שאלקות בורא ומהווה מאין ליש וכשבא בהענינים המדברים בזה כמו בפסוד"ז יש לו בזה קצת הרגש בזה ומתפעל בנפשו ופועל בו הביטול כו', ועם היות שאין בזה השגה וה"ז רק ידיעה לבד מ"מ ה"ה יודע ויש לו קצת שייכות לזה כו', וזהו ברוב בנ"א שאין עוסקים בהשגת ענינים פנימיים היינו בעניני אלקות מ"מ יודעים המה ענין בריאה יש מאין בכלל ומתפעלים בזה כו', דההודאה דהודאה הוא מודים אנחנו לך על שאנו מודים לך כו', והיינו שאין לו שום שייכות לידיעה זו ואין לו שום ידיעה והרגש כלל כו', ומ"מ הוא בבחי' ביטול לאלקות כו', והודאה הוא שיש לו קצת ידיעה והרגש