תקטו

בחקתי הב' כ' נפש השכלית המחבר הצורה והחומר שהוא נה"א עם הנה"ב כו', ונפש היא בחי' נוגה מעורב טו"ר כו', והיינו דשם הכוונה דנה"א הוא בחי' הרצון עצמי וטבעי דנשמה לאלקות, שזהו עיקר האלקות שבנשמה וכמשנת"ל פר"נ. ובענין נפש השכלית מבו' במ"א שזהו בחי' הטוב שבנוגה והיינו מה שיש בכח האדם להשכיל בשכל אנושי ג"כ בגדולת ה' ולהתפעל במוחו ואח"כ בלבו, והיינו עד שגם השכל מסכים עם הטבע דנה"א כו', וזהו הגורם דהניצוץ אלקי דנשמה דהיינו הרצון שלמעלה מטו"ד יהי' מאיר בגוף כו' וכמ"ש במ"א, אבל זאת ודאי דגם הנה"א הוא שכלי, רק שיש הפרש גדול בין השכל דנה"א להשכל דנפש השכלית, דהשכל דנה"א הוא שכל אלקי (געטליך) וכרוח אלקי ממש, ומשגת אלקות ממש אם בבחי' ידיעת המציאות או השגת מהות ועצם אור האלקי, ע"ד השגת אלקות דנשמות בג"ע, וגם בנבראים השגתה הוא בבחי' הרוחניות בבחי' התהוות העולמות והנבראים מאין ליש והוא ההשכלה וההשגה בגוף ועצם האין האלקי איך ומה הוא, ובאיכות ענין ההתהוות, ואיך שכל נברא באמת הוא האין האלקי בעצם מהותו כו'.

משא"כ השכל וההשגה דנפש השכלית באלקות הוא הכל רק מצד הנבראים, וכמו גדולת ה' בענין ההתהוות שנעשה דבר מלא דבר, ובריבוי ההתהוות דמה רבו מעשיך בנבראים בריבוי עד אין שיעור, ומה גדלו מעשיך בנבראים העליונים כו' שבזה נראה ונגלה גדולתו וגבורתו ית' וכמ"ש במ"א, וכן בביטול הנבראים למקור חוצבם ואיך שכולם מהללים ומשבחים ובטלים לאלקות כו', וכמו שרואה בעצמו ביטול הגוף אל הנשמה שנגרר אחר החיות ובטל לגמרי אל רצונו כו', כמו"כ יבין ביטול הנבראים אל אור וחיות האלקי המהווה ומחי' אותם כו' (ועמ"ש בסי' ד"ה ששת ימים הא' ובהבי' שם), ולהיות שהנבראים מנוגה ע"כ גם השכל המשיג ביטול הנבראים הוא מבחי' הטוב דנוגה שהוא משיג רק הביטול דנוגה כו'. ויותר מזה מבו' במ"א דגם נשמה האלקית שהיא מסט' דבעירא דכיא כמ"ש בסבא דמשפטים ב"נ כד אתיליד יהבין לי' נפשא מסטרא דבעירא כו', הנה השכל שבה ג"כ מבחי' הטוב שבנוגה כו' ומבו' הענין במ"א, אמנם כן הוא שגם הנה"א הוא שכלי ולכן נק' אדם והרי מעלת האדם הוא בשכל כו' (ועמשנת"ל פר"ג) ומבו' במ"א דגם

בחי' הרצון פשוט דנה"א יש בזה בחי' חכמה כו'). וכמו כללות ההפרש בין נה"א ונה"ב שהו"ע שכלי וטבעי צורה וחומר כו', כן הוא ההפרש בין מדות טבעים ומדות שכלים גם בקדושה, דמדות טבעים הן בבחי' חומר שאינם בדקות והן במורגש בעצם (ועמשנת"ל פרי"ד), ומדות שכלים הן בבחי' דקות שהעיקר בהם האור והחיות, והן בלתי מורגשים כו', וביותר הוא בגדלות המדות בחי' מוחין שית"ל פ' וע"י המוחין המדה היא בהתגברות יותר היינו שהיא בריבוי האור ובבחי' פנימי ביותר כו' וכמשי"ת. וזהו התחדשות ההגדלה שע"י המוחין לההגדלה דמדות מעצמן שהרי כל כח מתגדל במשך הזמן וגם המדות מתגדלים מעצמן אך ההגדלה היא שנעשה יותר בבחי' מציאות ובבחי' מורגש ביותר כו', ובאמת אין זה הגדלה רק התגלות לבד, דענין ההגדלה הוא שנעשה בזה איזה התחדשות ועם ההגדלה ה"ז לא כמו שהי' קודם כו', ובהגדלת המדות מעצמן אין בזה התחדשות וע"כ זהו רק התגלות לבד שבא בהתגלות ובמורגש יותר, אבל בההגדלה שע"י המוחין ה"ז אדרבא שלא בבחי' מורגש כו', מפני שעיקר ההגדלה הוא בהאור והחיות כו'.