תקיב

קיצור. והענין הוא דהמדות הן הרצון בעצם מהותן (ולמעלה מזה שהן התגלות ההשרשה עצמיות) רק שבאין במציאות, והוא שפשיטת העצמית בא בציור פרטי, ושכל הוא בחי' צורה בעצם, ולכן משתנה, ולמעלה הו"ע ז"א בעתיקא אחיד, ולכן האבות הן המרכבה להעלות חב"ד, ומ"מ הרי תולדות המדות מהמוחין דוקא, וכפי שיעור חיוב המוחין, וכן בעבודה ואהבה הוא דוקא ע"י ההתבוננות בשמע ישראל וברוך שם, ולכן יש זמן מיוחד לתפלה, וכהי"ו רק רשימו, ובצדיקים האור שבתפלה מאיר כהי"ו.

רנג) ולכאורה כ"ז אינו מובן מאחר שהמדות הן למעלה מן המוחין ויש תוקף גדול במדות יותר מהמוחין איך הם מתנהגים ע"י המוחין שזהו כמו התחתון שמתנהג מן העליון וכמו הקטן שמתנהג מן האומן אותו ומדריכו כו', ובהכרח שיהי' בזה ביטול המדות לגבי המוחין דאז שייך לומר שהן מתנהגין ע"י המוחין, ומאחר שהמדות הן למעלה מהמוחין ויש בהם תוקף יותר מהמוחין כו' איך הוא לידת והנהגת המדות ע"י המוחין כו'. אך הענין הוא דזה שהמדות מתנהגים ע"י המוחין זהו כשהמדות הן בבחי' חלישות דאז ה"ה בטלים אל המוחין, והן כלים לאור המוחין להתנהג על ידן כו', דהרי לידת המדות מן המוחין והנהגתן מן המוחין זהו דוקא ע"י התלבשות המוחין בהם כו', וכמו בהתעוררות אהוי"ר בלב ה"ז דוקא כאשר ההשגה והתבוננות המוח נרגשת בלב אז דוקא נתעורר בלבו כו', דאם ההתבוננות נשארת במוחו ואינו מגיע אל הלב לא יהי' ההתעוררות בלב כו', שזה הי' ענין גלות מצרים שזהו הפירוד בין המוח ללב ע"י ג' שרי פרעה שעומדים במיצר הגרון ומעכבים שההתבוננות שבמוח לא יגיע אל הלב

כו', דתכלית המכוון הי' שלא יהי' התגלות המדות וכמ"ש אם בן הוא כו', וזה הי' ע"י שלא יגיע ההתבוננות בלב כו' וכמ"ש במ"א. ובכדי שיהי' התעוררות הלב זהו דוקא כאשר ההתבוננות נרגשת בלב כו', שע"ז נצטוינו וידעת היום והשבת אל לבבך כו' דהעיקר הוא שההתבוננות איך שהוי' אלקים כולא חד יהי' בבחי' השבה אל הלב שיאיר ויורגש הענין בלבו דוקא כו', וזהו ע"י הדעת שעז"א וידעת היום כו', וכידוע שהדעת מחבר המוחין עם המדות כו', וענין הדעת הוא ההרגשה הבאה ע"י ההתקשרות כו' כנודע ועי"ז דוקא הוא לידת המדות כו'. וכן הוא בגשמיות דאהבה ושנאה או חסד ודין הבאים ע"י הטעם ושכל ה"ז דוקא כאשר הטעם בטוב הדבר או להיפך הוא נרגש בלב כו' והוא ע"י הדעת כו' וכמ"ש באריכות בלק"ת ד"ה וידעת היום, וכן כל הנהגת המדות שע"י המוחין וכמו בגדול שמדותיו הן בהנהגה שכליות בכל דבר ע"פ חיוב השכל כו', ה"ז התלבשות והתעסקות השכל להשכיל ולהשיג ולחשוב בזה איך יהי' הנהגת המדות בכל פרט כו', ואינו מתפעל מעצמו בשום דבר כ"א ע"פ השכל וכפי חיוב השכל כן יהי' המדות

כו'. וכ"ז הוא כאשר המדות הן בחלישות דאז הן כלים לאור השכל ובטלים אל השכל שמתנהגים ע"י כו', אבל המדות בעצם מהותם ה"ה למעלה מהמוחין ומצ"ע יש בהם תוקף גדול יותר מהמוחין ואינם בטלים כלל אל המוחין כו', וכמו שאנו רואין גם בהמדות הנולדים מן השכל הרי יכול להיות אח"כ תוקף התפעלות המדות הרבה יותר מהשכל המולידם כו', והיינו מצד עצם מהותם שהן בתוקף יותר מהמוחין כו', אך כאשר העבודה תחלה בבחי' המדות הנולדים מן המוחין אז גם המדות שמצ"ע היינו בחי' תוקף המדות שהו"ע אה"ר כו'