תקו

כנפי נשרים בחי' הרחמים עי"ז ואביא אתכם אלי לעצמותי כו', ברית כרותה ליגמדה"ר שאינן חוזרות ריקם כו', וזהו ג"כ ענין הצדקה קודם התפלה וכמ"ש אני בצדק אחזה פניך כו', ועי"ז נעשה ג"כ הגבהת הנפש וכמ"ש וצדקה תרומם גוי כו'. וזהו"ע נשיאת ראש לחבר עם שרש הנשמה כו', דעם היות שהראש היא מדרי' גבוה מ"מ להיות שזהו בבחי' התלבשות יכול להיות בזה התעלמות וע"כ צריכים לנשאות הראש לחבר עם שרש ומקור הנשמה כו', וזהו שאו את ראש וכן נשא את ראש בני גרשון שזה"ע נשיאת ראש כנ"ל. והקדים הכתוב בני קהת לנשיאת ראש לפי שהם מטועני הארון, דהנה התורה היא כלי כללית לגילוי בחי' עצמות אוא"ס דאורייתא מחכ' נפקת וידוע שהחכ' היא כלי לגילוי האו"מ כו' וכמ"ש במ"א, וע"כ ה"ז קדום לנשיאת ראש כו', וידוע שהתורה נותנת ג"כ כח בעבודה דתפלה שז"ע למוד התורה שקודם התפלה כו' דהתורה היא עוז ותושי' עוז לנה"א להוציא ממסגר אסיר להיות התגלות הכחות דנה"א כו' וגם היא תושי' להתיש כחות הנה"ב כו', וזהו שהתורה מסייעה בעבודה דתפלה כו' וכמארז"ל מעיקרא כי עביד

אינש כו', אך כ"ז הוא במדרי' גבוה יותר מענין כובד ראש דהעבודה דתפלה שע"י הקדמת התורה ה"ז במדרי' גבוה יותר כו', וגם זה שייך במי שכבר עומד באיזה דרגא והיינו שאין הנה"א בהתעלמות כ"כ כו', ולכן בתחלת עבודה בהכרח שיהי' תחלה תשו"ת בחי' לב נשבר ונדכה כו', וא"א להתחיל תחלה העבודה ע"י התורה (רק השקידה יתירה בתורה והעיקר מסירת נפשו די איבערגיגעבינקייט אין תורה שזה מועיל, וביותר בפנימי' התורה כו') וצ"ל תשו"ת, וכאשר הוא באיזה דרגא אז יכול להיות ע"י הקדמת התורה כו'. וזהו שהקדים הכתוב את בני קהת לנשיאת ראש משום כבוד ומעלת התורה כו' ומ"מ שניהם שוים דלגבי המקיף באמת כולם שוים כו', וזהו נשא את ראש וכן שאו את ראש שצריכים לנשאות את הראש והיינו ע"י הכובד ראש דקדושה וע"י התורה, שעי"ז נעשה נשיאת ראש דהיינו התחברות שרש ומקור הנשמה עם הנשמה המלובשת בגוף כו'.

קיצור. וז"ש נשא את ראש, דהנה הנשמה שבגוף יש בה מעלת או"פ, אך יכול להיות התעלמות מהנה"ב, והיציאה היא ע"י תפלה, ומאיר או"מ דנשמה שמגבי' את הנשמה שבגוף, וזהו תשו"ע וצ"ל תחלה תשו"ת כובד ראש, כי עוונותיכם מבדילים ביניכם ובין אלקות שבנשמה, שלבו נעשה ככבד, וצ"ל מרירות והתעוררות ר"ר, ועי"ז נעשה הגבהת הנפש. וזהו נשא את ראש, והקדים בני קהת היינו תורה שקודם התפלה, ולגבי המקיף שניהם שוין.