תקה

וכמ"ש חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו דקודם התפלה הנשמה היא רק באפו דהיינו בתכלית הקטנות וההעלם, וע"י התפלה נעשה התפשטות והגדלת הנשמה וכמ"ש סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה שזהו סולם דתפלה שיש בו ד' שליבות עד פסוד"ז ופסוד"ז וברכת ק"ש וק"ש, שהן נגד ד' מדרי' שבנשמה, וכמא' נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראת כו', דעד פסוד"ז הו"ע ההודאה שזהו בחי' נפש כו', ופסוד"ז הוא התגלות בחי' הרוח התפעלות המדות כו', וברכת ק"ש וק"ש התגלות הנשמה והיא ההשגה וההתבוננות באלקות כו', ובשמו"ע מגיע לשרש ומקור הנשמה והוא להיות התחברות הנשמה המלובשת בגוף עם שרש ומקור הנשמה שזה עושה הגבהה ורוממות בהנשמה המלובשת בגוף, דהנה הנשמה המלובשת בגוף להיותה בבחי' התלבשות ותפיסא בהנה"ב הגם שיש בזה מעלה שזהו בבחי' או"פ שבא בבחי' גילוי ועושה תקון וזיכוך בנה"ב כו', מ"מ יכול להיות בזה התעלמות יתירה מצד הנה"ב וכמו בהעדר עבודה הרי הנה"ב מעלים ומסתיר מאד על הכחות דנה"א כו', וכן בתחלת העבודה הרי הכחות דנה"א מתעלמים בהנה"ב ואינם בהתגלות כו'

(וכמו בכ"י קודם התפלה שנשמה באפו כו'), וכן גם מי שעובד עבודתו בתפלה בהתגלות הכחות דנה"א ובהתגברות על הנה"ב כו' הרי מ"מ אחר התפלה כשהולך בעניני העולם יש התגברות מהנה"ב כו', וזהו מפני שהנה"א הוא בבחי' התלבשות ותפיסא שבא בבחי' ירידה וצמצום ובבחי' התלבשות ממש כו' ע"כ יש התגברות מהמלביש כו', אך כשמאיר שרש ומקור הנשמה בנשמה המלובשת בגוף ה"ז פועל הגבהה בהנשמה דאינה מתעלמת גם אחר התפלה ואדרבא היא מאירה בגלוי דגם כשהוא בעניני העולם ה"ה באופן אחר לגמרי וכמו בכל דרכיך דעהו כו', וזהו שהתפלה הוא תשו"ע דהיינו התגלות שרש ומקור הנשמה כו', אמנם בכדי להיות התגלות שרש הנשמה בתפלה ע"ז צ"ל מקודם בחי' תשו"ת, וזהו אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, דהנה כתי' כי עונותי עברו ראשי כמשא כבד כו' פי' עונותי עברו ראשי הוא כמו כ"א עונותיכם היו מבדילים ביניכם ובין אלקיכם שנעשה מסך מבדיל כו', אלקיכם הוא בחי' שרש ומקור הנשמה שזהו בחי' האלקות שבנשמה דהרי שכל ומדות יש בכולם ועיקר האלקות שבנש"י הוא בחי' הרצון פשוט כו'

וכמ"ש במ"א והעוון נעשה מסך מבדיל כו', נחלה עבר על נפשנו כו', ועי"ז הנשמה המלובשת בגוף יורדת ומתעלמת ביותר כו', וזהו כמשא כבד כו', וכמ"ש כבד לב פרעה וארז"ל במד"ר שנעשה לבו ככבד, דהרי חצר הכבד מפסיק בין אברי הנשימה לאברי המזון דאברי הנשימה המה בתכלית הדקות ואברי המזון בתכלית הגסות כו', ולמע' הו"ע יהי רקיע ויהי מבדיל כו', דמים מצמיחים כל מיני תענוג ומ"ע הם מצמיחים תענוגים רוחנים וכמו ונהר יוצא מעדן כו', ומ"ת מצמיחים תענוגים גשמיים כו', ובנפש הוא ההבדלה בכלל בין הנה"א והנה"ב כו', ובנשמה גופא הוא ההבדלה בין בחי' נפש לרוח ונשמה, דנפש הוא מדרי' תחתונה ששייך בזה העלם ורוח ונשמה שהן מוח ולב ה"ה בבחי' גילוי אור כו', אבל כבד לב הוא שהלב נעשה ככבד והו"ע טמטום הלב וטמטום המוח שאינו נרגש בו אור אלקי גם במוח וכ"ש בלב כו', וע"ז צ"ל כובד ראש דקדושה הכנעה ושפלות והו"ע המרירות שיתמרמר בנפשו על ריבוי ההעלמות וההסתרים ועל עוצם ריחוקו כו' ויהי' לב נשבר כו' וגם יעורר ר"ר על נפשו (שזהו ג"כ בכלל המרירות כו'), ועי"ז נעשה הגבהת הנפש וכמ"ש ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי שע"י