תקג

מה שמן העצמות נמצא אור לא כמו העצם כ"א בבחי' מדה וגבול כו'), והכלי טבעה לירד להיותה בבחי' יש כו' (ובודאי ענין הירידה הוא מפני הכוונה העצמית אבל הפועל בהכלי מה שהיא בבחי' ירידה זהו מצד בחי' הישות שבה כו', ולכוונה זו נמצאה מן העצמות בבחי' יש בכדי שיהי' בה טבע הירידה כו'). ובב' המדרי' דאור וכלי בחי' ההשפעה שבהם הוא ע"י הבטול כו', דהרי הכלי היא בבחי' ירידה והמשכה שהו"ע ההשפעה וגם האור ה"ה מ"מ בבחי' המשכה כו', ה"ז בשניהם מצד הבטול כו', דהרי בהאור הוא ודאי כן שהרי הירידה וההשפעה הוא היפך טבעו כו' ונת"ל פרמ"ז דזהו שהכלי פועל בהאור שנעשה כמהותה כו', מ"מ להיות תחלת המשכת האור והתלבשותו בהכלי הוא מצד הבטול אל אמיתת הכוונה העליונה כו' (וגם מה שנמשך ע"י הכלי הוא לפי שמאיר בו מהכוונה העליונה ע"י הכלי כו' שעי"ז נתפס בהכלי ונעשה כמהותה כו'), והיינו שנעשה בהאור בחי' בטול יותר מכמו שהוא בחי' אין בעצם שזהו מפני שנמשך מן העצמות בבחי' דבקות בהעצמות כו', והירידה וההשפעה שבו הוא מצד הבטול לבחי' פנימי' העצמות

שלמע' מבחי' מקור הגילוי כו' דעי"ז הוא הנחת עצמותו שלא להיות בבחי' עלי' כ"א בבחי' ירידה והמשכה כו'. אמנם גם בבחי' הכלי ענין ההשפעה הוא ג"כ מצד הביטול כו', דהגם שיש בה טבע הירידה כו' מ"מ הרי מצד בחי' הישות יכול להיות שיקבל האור רק לעצמה ולא להשפיע כו' דגם הקבלה לעצמה הוא ירידה והמשכה כו', וע"כ צ"ל בזה ביטול היש לירד ולהשפיע כו'. ונמצא דענין הירידה וההשפעה בהאור והכלי הוא ע"י הבטול אל הכוונה המושרשת בעצמות כו' (רק שבהאור הוא בבחי' ביטול אמיתי להיותו בבחי' אור בעצם דהיינו בבחי' אין ממילא הביטול שבו הוא גדול יותר כו', וע"ד איהו וחיוהי חד ואיהו וגרמוהי חד שהביטול שבהאור הוא בבחי' יחוד ממש כו' וגם להיותו בחי' אור דהיינו בבחי' דביקות במקורו נרגש בו יותר הכוונה העליונה כו', וביטול הכלי הוא בבחי' ביטול היש להיותה רק בבחי' כלי שהוא בחי' יש כו', ודמשו"ז אינו נרגש בה כ"כ הכוונה העליונה בבחי' גילוי כו' דגם נעיצת התחלה שבהכלי ה"ז בה בבחי' כח נעלם ומאיר בגילוי בהאור דוקא להיותו בבחי' גילוי כו' וכמ"ש

במ"א, ומ"מ י"ל דביטול האור הוא רק מהארת שם מ"ה החדש וביטול הכלי הוא מעצמות שם מ"ה כו' וכמשי"ת, ולכן ביטול הכלי הוא באמת ביטול יותר בעצם המהות כו' וכמ"ש במ"א). וכ"ז הוא בספי' דתקון דבכללות הן בחי' מ"ה דהיינו בחי' הביטול כו', רק שהכלים הן בחי' ב"ן דמ"ה וע"כ הן בבחי' טבע הירידה והביטול שלהם הוא בבחי' ביטול היש (שזהו הביטול דב"ן כנודע) כו' כנ"ל, והאור שהוא בחי' מ"ה בחי' אין דמשו"ז הוא בבחי' טבע העלי' והן בבחי' ביטול אמיתי (שזהו הביטול דמ"ה) כו'. משא"כ בחי' התהו דבכללות הוא בחי' שם ב"ן דהיינו בחי' יש כו', וביותר שהן בחי' ב"ן דס"ג אותיות גס שזהו בחי' יש כו', וע"כ עם היות שבהכלים דתהו הי' ג"כ בהעלם הכוונה העליונה להיות בחי' הירידה וההמשכה כו', ולכן גם הכלים דתהו הרי ג"כ המשיכו מ"מ את האור דתהו להאיר את הכלים כו', הנה לא השלימו את הכוונה להיות בהם וע"י ההשפעה והגילוי כ"א לקבל לעצמן וזהו מה שהיו בבחי' יש שצריך רק לעצמו ולא להשפיע אל הזולת כו' (היפך בחי' חסד דמ"ה שנת"ל פר"מ, וגם לקבל לעצמן לא הי'

בהם בחי' הביטול להיות כלים אל האור לקבל את האור בבחי' פנימי' ממש כו'), וכמו"כ היו בבחי' השלימות בעצמן שלא לקבל מהספי' האחרת ולא להשפיע כו' (דהעדר