תק

וע"י כו', דהאור בעצם אינו בערך להוות מציאות יש רק ע"י הכלי כו', כמו"כ נעשה האור כמהות הכלי להיות בבחי' ירידה והתלבשות כו'. ולכן הגם שבכלים יש מדרי' חלוקות שמובדלות זמ"ז כמו בחי' הכלים שבכתר שמובדלין במעלתן ומדריגתן לגבי בחי' הכלים דאצי', וכידוע דכלים שבכתר הן עד"מ אותיות החקיקה שהן בבחי' מיני' ובי' לא בבחי' דבר נוסף על העצם כו', וכלים דאצי' הן כמו אותיות הכתב שהן דבר נוסף כו', ומ"מ ע"י הכלים שבכתר נעשה האור בערך להתלבש בבחי' כלים דאצי' כו', והיינו מפני שגם כלים שבכתר הן בבחי' כלים עכ"פ דהיינו שהן בבחי' טבע הירידה כו' וגם הן בבחי' מציאות כו', וכידוע דבאותיות החקיקה גופא יש ב' מדרי' הא' כמו אותיות החקוקים על האב"ט דעם היות שאינם דבר נוסף ה"ה משחירים עכ"פ על האב"ט דהיינו שהן בבחי' מציאות דבר המעלים כו', והב' כמו אותיות החקוקים מעבר לעבר שאינם בבחי' מציאות כלל כו', והוא ההפרש בין בחי' אותיות שלפה"צ ואותיות שלאחר הצמצום כו', והיינו דכלים שבכתר הן בבחי' מציאות עכ"פ כו' וע"י התלבשות ותפיסת

האור בבחי' הכלים שבכתר נעשה האור בבחי' מציאות ובבחי' ירידה והמשכה להתלבש בבחי' הכלים דאצי' כו'. וי"ל דבחי' א"ק להיות שאין שם בחי' כלים (וכמ"ש בע"ח דהתחלת התגלות הכלים הוא בעקודים כו'), ולכן גם בבחי' יושר דא"ק הגם שנמשך בכל המדרי' עד סוף העשי' כו', וכידוע דרגלי א"ק מסתיימים בעשי' כו', הרי אין זה בבחי' התלבשות ממש להיות בבחי' גילוי ומורגש בנבראים כו', וכמשנת"ל פ"ס בענין ידיעה ובחירה שהידיעה העליונה אינה מכרחת את הבחירה להיות הידיעה בבחי' א"ק שאין זה במורגש כלל בנבראים כו', וגם בנש"י שמוכרח שיהי' בהם גילוי הארת בחי' א"ק בכאו"א כו' וכמ"ש בלק"ת ד"ה למנצח על השמינית, אין זה בבחי' גילוי אור פנימי כ"א הוא בבחי' התגלות אור מקיף שבנפש כו' וכמשנת"ל פס"א, ובכללות הרי אור הקו הוא בחי' אור פנימי והיינו ע"י המשכתו מבחי' הרשימו שזהו כדוגמת כלי כו' וכמ"ש בע"ח בהתחלתו בהג"ה, והן האותיות דגליף גליפו בטה"ע שע"י הצמצום נעשו בבחי' מציאות כו', דהגם שבהאותיות לא נגע בהם הצמצום כו', מ"מ בהתגלות האור בהם לא הי'

בבחי' מציאות כלל וע"י שנתעלם האור נעשו בבחי' מציאות כו'. וזהו דבבחי' או"פ דוקא הוא ענין נעוץ תחלתן בסופן, דהנה ע"י שהאור העליון בא בבחי' התלבשות בהתחתון להיות בבחי' גילוי ממש אל התחתון עי"ז דוקא נעשה בחי' תוס' אור בהעליון ע"י ההשפעה כו', וכמו שאנו רואין בחוש בהשפעת השכל שדוקא ע"י שמשפיע את השכל באופן כזה שמתקבל בהמקבל שתופס הענין ומבין ומשיג אותו עי"ז דוקא מתוסף אור בהמשפיע כו', דכאשר המשפיע משכיל את השכל לעצמו הגם שזהו במדרי' גבוה ונעלה יותר אין בזה תוס' אור, כ"א בהכנת ההשפעה אל המקבל שמשער חושי המקבל שבאופן כזה תהי' ההשפעה וכ"ש בהשפעה בדבור אז דוקא מתוסף אור במשפיע כו' וכמו שנת"ל פרל"ח. וכן הוא ביחוד דו"נ דכתי' ויברך אותם אלקי' כו' וכתיב בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו כו', שז"ע א"ח עטרת בעלה כו' כידוע ומבו' במ"א, ה"ז דוקא ע"י השפעה פנימיות כו', וכמ"ש והוא כחתן יוצא מחופתו שיוצא מבחי' המקיף להיות בבחי' גילוי בבחי' או"פ כו', עי"ז דוקא מאיר בו אור העליון שרש ומקור המקבל כו' וכמ"ש במ"א. היוצא מהנ"ל דזה נהנה וזה לא חסר כלל הוא בהאור שלמע' מבחי' כלים (והוא ההשפעה שמבחי' רוממות