תצז

ה"ז בחי' מקיף כו', ועמ"ש בד"ה כי טובים דודיך הנ"ל בענין ערבים עלי ד"ס, והו"ע ברכת המצוות אשר קדשנו, אשר בחי' תענוג כו', והוא עובר לעשייתן בחי' מקיף כו' (ועמ"ש במ"א בענין קדשנו במצותיך שאו' בשבת היינו שיהי' גילוי בחי' מצותי כו'), ועמ"ש בד"ה חכלילי עיניים מיין ובהבי' שם, והו"ע אז תתענג על הוי' שלמע' מבחי' וקראת לשבת עונג כו' וכמ"ש במ"א. גם י"ל שזהו בחי' יחיד שלמע' מאחד, וכמ"ש בתו"א ד"ה וארא הא' דאחד הוא בסדר השתל' שכולל ו"ק ויחיד הוא בחי' עצמות אוא"ס שלמע' מהשתל' כו', ובד"ה שמע ישראל בלק"ת פ' ואתחנן שזהו הב' שמות הוי' שבפ"ר דק"ש, והיינו דהוי' אחד הוא שם הוי' דלתתא שבסדר השתל', דהנה ידוע דש' הוי' הוא שרש האורות והיינו בחי' האור כמו שהוא למעלה עדיין מהתלבשות בכלים (דבהתלבשות האור בכלים דע"ס נק' אל הוי' במדת החסד והוי' אלקים במדת הגבו' ובת"ת גם הכלי שם הוי' ובנו"ה נק' הוי' צבאות כו' וכמ"ש במ"א), וכידוע דהקו מראשית המשכתו עד שמתלבש בע"ס דאצי' יש בו ש' הוי' וכמ"ש במ"א, וידוע דהד' אותיות הוי'

מורים על הצמצום יו"ד בחי' נקודה ה' התפשטות שאחר צמצום הנקודה כו' וכמ"ש במ"א שהן ד' צמצומים בהאור כו', הרי שיש מדה והגבלה בהאור, ומ"מ אינו בבחי' התחלקות להיות שהוא המדידה בהאור עצמו שלא יש דבר המגביל אותו כ"א מה שהאור בא במדה והגבלה כו'. ויובן זה עד"מ מדידת אור השכל השייך אל המקבל שהמשפיע מודד בעצמו שאין זה בבחי' פרטים ובבחי' התחלקות כו' וכמ"ש במ"א, גם יובן עד"מ קול ודבור שהקול הוא פשוט בלי התחלקות, ואותיות הדבור הן בבחי' הגבלה והתחלקות בעצם, וכאשר הקול מתלבש באותיות הדבור גם הוא נחלק לחלקים, אבל קודם שמתלבש בהאותיות ה"ה קול פשוט כו' וכמ"ש באורך בסי' בד"ה אד' שפתי תפתח, והרי הקול ג"כ מורכב מאמ"ר ומ"מ הוא קול פשוט, והיינו מפני שההרכבה הוא בעצם הקול שאין כאן ד"א המגביל אותו כ"א שהקול הוא בעצם מורכב מאמ"ר כו' ה"ז הרכבה פשוטה בלי התחלקות כו'. וכמו"כ יובן דהד' אותיות הוי' זהו המדידה בעצם האור שאין זה בבחי' התחלקות (ועמשי"ת לקמן פ' שגם בהע"ס הוא בבחי' אחדות וכמשל הקול ודיבור כו', והאמת כן הוא

דאצי' הוא בחי' יחו"ע (וכבר נת' דגילוי המקיף שמאיר בשבת בפנימי הוא בחי' גילוי האצי' כו'), וכ"ש שכן הוא בהאור שלמע' מהתלבשות בכלים כו'), ועמשנת"ל פל"א דנקודות שבהקו שהן בחי' הספי' ה"ה בבחי' פשיטות ובבחי' בלי מ"ה כו', וז"ע הוי' אחד, ומ"מ ה"ז התאחדות הפרטים ושייך בהאור שבא בהשתל' עכ"פ. אמנם ש' הוי' דלעילא הוא בחי' עצמות אוא"ס שלמע' מהשתל' דאינו שייך שם שום מדה והגבלה כלל ה"ז בחי' יחיד שמיוחד בעצם כו', והגם דגם שם יש ד' אותיות וכמ"ש במ"א שגם בהש' הוי' שברצון יש הד' צמצומים בכח כו', זה יובן ע"פ משנת"ל פ"ל בג' מדרי' שבאור דהאור כמו שהוא במקורו הוא בבחי' חד ממש כו', ועיין משנת"ל פי"ט דע"ס הגנוזות הן בבחי' פשיטות ממש כו', ובאמ"ב שער הק"ש פ"ח שגם ע"ס הגנוזות הן בחי' אחד, והיינו כמו שנת"ל פט"ז דע"ס הגנוזות הן בבחי' עלות הרצון וש' הוי' דלעילא הוא בבחי' אוא"ס שקודם עלות הרצון כו', ולפמ"ש בשער היחוד בהג' מדרגות דיחיד אחד וקדמון באוא"ס שלפה"צ, בחי' יחיד הוא בחי' עצם האור שלמע' גם מקודם בחי' עלות

הרצון, דבבחי' קודם עלות הרצון ג"כ שייך ספי' רק שאין מספר לספי' וכמ"ש בהבי' דקול דודי כת"י הר"פ ז"ל, והו"ע הוא ושמו