תצד

בגילוי כו' וזה ענין התפילין כו'. ובד"ה אלה מסעי הנ"ל דמי ברא אלה שיהי' ההתבוננות וההרגש איך שהאין מהווה את היש ושיהי' ביטול היש לאין כו', ובמ"א בה"ע דהנה בש' אלקים תיבת אלה קודם לתיבת מי, וידוע דהראשון גובר ולכן נראה העולם ליש ודבר, והיינו שנראה הגילוי שנתהווה מציאות הנבראים, ואינו נראה כלל דבר המהווה את הדבר שהוא בחי' מי, אבל ענין מי ברא אלה בהיפך שתיבת מי קודם (וי"ל שז"ע פלג אלקים) להתבונן ולידע שבחי' מי בורא ומהווה כל ההתהוות שבגילוי שנק' אלה, והיינו גילוי בחי' ש' הוי' שבש' אלקים (דהיינו בחי' האמת דש' אלקים בחי' יחו"ת כו' וכמ"ש במ"א) דש' הוי' הוא המהווה כו', ויהי' זה בבחי' ראי' שז"ע וראו מי ברא כו', ועמ"ש בתו"א תשא ד"ה שמאלו תחת לראשי ובלקו"ת ד"ה ואתחנן, וי"ל דזה דבשם אלקים צירוף מי הוא בהיפך אתוון ים ויו"ד היא בחי' חכ' שזה הגובר, והיינו להיות בבחי' ראי', וא"ז בחי' ראיית המהות ממש רק כאילו רואה, דבהתבוננות והשגה זו יכול להיות כמו ראי' חושיות ועמשנת"ל פ' רכ"ו. והנה ענין התפילין הוא

שיהי' בחי' מי בבחי' מקיף עכ"פ (ובמ"א דהיינו שנמשך החיצוניות דבחי' מי דהיינו בחי' האהוי"ר שע"פ טו"ד כו'), וי"ל שזהו בחול הביטול דשמו"ע שזהו בחי' חו"ג המכוסים וכמ"ש במ"א בדרוש אלה תולדות נח דחו"ג מכוסים וחו"ג מגולים, דהביטול הזה יש גם בחול (והוא ע"י מצוות תפילין, וכמ"ש בלקו"ת בד"ה והי' מספר שם דקודם התפלה ממשיכים עליו מצוות ה' בטלית ותפילין), ובחול זהו רק בשמו"ע וג"ז בבחי' מקיף לבד וכמ"ש בד"ה אלה תולדות הנ"ל שצ"ל הביטול בחיצוניות, והביטול פנימי בזה הוא רק בבחי' מקיף כו', ובשבת הוא שהעבודה היא בבחי' ביטול זה כו' וכמשי"ת, גם י"ל ע"פ מ"ש בתו"א ד"ה בכ"ה בכסלו בענין שמן המנורה שהוא בחי' אור החכ' כו', ומבו' במ"א שבהתגלות המדות שע"פ טו"ד צ"ל בהעלם בחי' הביטול עצמי שמבחי' החכ' שבנפש כו').

קיצור. והנה בשבת המקיף נכנס בפנימי, והיינו בחי' למ"ד דצלם, עצמיות מוחין חב"ד, שהן בבחי' מקיף לז"א בחול, והו"ע התפילין שבולטין, ובשבת נכנס בפנימי דבחי' אצי' מתיישב בכלים דברי', ולכן תפלה דשבת היא בכוונה יותר, גילוי בחי' חב"ד, דהנה ענין התפילין הוא מוחין דאי' מקיף לז"א, מי ברא אלה, אלה ו"ק דז"א, ומי ברא אלה, כערך ברי' לגבי אצי', כתר אצי' שבאצי', וכן ת"ת דאי' בחי' מי כתר לז"א בחי' אצי' שבז"א, מקיף לז"א, והנה מי אלה אותיות אלקים, וכתי' פלג אלקים דבחי' אלה עדאת"ג שנראה העולם לא יסתיר, ויהי' נראה ונרגש האין המהווה, ויהי' כאלו רואה, וזהו צירוף ים, והו"ע הוי' שבאלקים אמת דאלקים בחי' יחו"ת, ובחי' מקיף דמי י"ל ביטול דשמו"ע, גם י"ל בחי' ביטול דחכ' בבחי' מקיף על המדות.

רמה) אבל בשבת גילוי ש' הוי' ממש והיינו כשז"א יורש מקום או"א ממש (עמ"ש בלק"ת מהאריז"ל פ' בראשית ד"ה ועתה נבאר מעלת אד"ה קודם שחטא, ובשמ"ש שער מאמרי רשב"י פ' קדושים), א"כ הבחי' שהי' מקיף וכתר עליון נכנס בו בבחי' פנימיות ממש ונמשך לו הכתר מבחי' עליונה יותר (והיינו דבחי' אצי' שבז"א מאיר בו בבחי' פנימי יותר, וכמו דבעליית העולמות