תפז

בעושר רוצה להיטיב ולהשפיע לכל, ולכאורה הרי אופן השפעה זו הי' צ"ל בספי' דתהו מצד הגדולה.

רמא) אך הענין דהנה במשנה דפ"ה דאבות אי' שלי שלי ושלך שלך זו מדה בינונית וי"א זו מדת סדום, דלהת"ק עיקר מדת סדום הוא כשמונע ממנו מה שזה נהנה וזה לא חסר כלל, אבל כשזה חסר קצת אין זו מדת סדום, ולהי"א גם כשחסר קצת ה"ז מדת סדום כו'. והענין למע' הוא ע"פ הידוע ההפרש בין אור ושפע (עמשנת"ל פנ"ג ואילך באורך), דאור הוא שאינו פועל שום שינוי בהמאור והוא להיותו בחי' הארה לבד שאינו נמשך בזה ממהות ועצמות הדבר רק הארה לבד כו', ואופן ההמשכה היא שלא בבחי' התלבשות וחפיסא דהיינו שאין המאור מוטרד ומוגדר בההשפעה כו', והוא דלהיותו בחי' הארה לבד ה"ז בא בדרך ממילא כו', וכמו באור השמש שאינו עושה שום שינוי בהמאור דבגילוי האור אין שום חסרון בהמאור וכשאינו מאיר אין בו תוספות כו', או להיפך דבהשפעת האור אינו מתוסף דבר בהמאור וכשאין האור מאיר אין בו שום גרעון מזה כו', רק שהשמש מוכרח בהאור. ולמע' יובן דעם היות שזה גילוי רצוני מ"מ ה"ז בדרך ממילא כו' וכמו באור וחיות כללי מהנפש כו' וכמשנת"ל שם באורך, והנה בהמשכת

העצמות ודאי כן הוא שאין בו שום שינוי ח"ו, דכאשר העצמות נמשך אין זה עושה שום חסרון ח"ו, דכשם שבהמקבל הרי כשאתה תופס במקצת מן העצם אתה תופס בכולו, כמו"כ בהעצמות אין בזה שום חסרון ח"ו בזה שנמשך כו' (ולא כמו בשפע כמו מים הנמשכים ממקום למקום כו'), וגם אינו שייך שום טרדא והגדרה כו'. הנה ודאי כן הוא בבחי' העצמות, אבל מה שמדברים הוא בהאור והגילוי אם הוא בבחי' אור או בבחי' שפע והכוונה הוא בהאור עצמו (וגם במקור האור ר"ל מה שהוא בבחי' מקור כו') אם יש בזה שינוי כו', והוא דבההמשכה שבבחי' אור אין בזה שינוי לא בהמקור ולא בהאור דלהיות שהוא הארה לבד אינו פועל שינוי בהמקור כו', ומפני שאינו בא בהתלבשות ותפיסא (שזהו להיותו אין כמו העצם כו') אין שינוי גם בהאור כו', והעיקר הוא למע' בבחי' האור מקיף שבא בבחי' גילוי העצם ובבחי' אין כו', שההמשכה היא בבחי' אור לא בבחי' שפע והיינו שאין בזה שום שינוי כלל כו' וכמשנת"ל בפרקים הנ"ל. אבל כאשר ההמשכה היא בבחי' מהות דבר מה כו' והיינו בהאור שהוא בבחי' מציאות דבר כו', הרי

ההמשכה בזה הגם שהוא רק הארה לבד ה"ז המשכת מהות דבר מה כו', וכמו בהשפעת השכל מהמשפיע אל המקבל שהשכל הוא בבחי' מציאות דבר (וכמשנת"ל פמ"ט דכח השכל ה"ז כח שלחוץ העצמות של הנפש כו'), ע"כ השפעת השכל הגם שזהו רק הארה לבד ה"ז המשכת מהות דבר מה כו', וה"ז בבחי' שפע שבא בבחי' התלבשות ותפיסא שהמשפיע נתפס בזה וגם ההשפעה היא באה בבחי' התלבשות ותפיסא בהמקבל כו', ולכן השפע משתנה אצל המקבל דכאשר תופס את ההשכלה ה"ה משתנית לפי אופן הכלים והחושים שלו כו', וכן גם המשפיע משתנה בזה שאינו דומה קודם ההשפעה ובעת ההשפעה ואחר ההשפעה והיינו מפני שנתפס ומתלבש בזה כו', וכן הוא בכל עו"ע שהארת העילה היא בבחי' התלבשות בהעלול כו' והעילה נתפסת בזה וכמא' החוקרים כל מניע מתנענע בעצמו כו'. ולמע' זהו בבחי' או"פ בכלל שבא בבחי' צמצום ובבחי' מדה וגבול לפ"ע העולמות להאיר העולמות כו' והוא בבחי' מציאות