תפו

החסד כו'), ועמ"ש במ"א ההפרש בין טוב לחסד דאיש הטוב הוא שרואה גרעון הזולת ושאינו ראוי ומ"מ מיטיב עמו כו', דבמדת הטוב בעצם אין גרעון הזולת מונע כלל כו', ואיש החסד הוא שאינו רואה כלל את הגרעון ונראה לו שהוא ראוי אל ההשפעה כו', והיינו מצד הביטול והשפלות שלו שאינו נחשב בעיניו למציאות כלל ושפל מאד בעיניו כו', ה"ה רואה רק את הטוב בכל דבר וחשוב הוא בעיניו ושהוא ראוי לההשפעה כו'), וזהו דחסד דז"א נקרא חסד דמ"ה וכמו אברהם אבר מ"ה דהיינו החסד שמצד הביטול כו', אך כ"ז הוא בבחי' חסד דאצי' כו'. אבל בחי' ורב חסד שלמע' מאצי' הוא בחי' החסד שמצד הרוממות והגדולה כו', וכמו שאנו רואין למטה שיש ג"כ בחי' רב חסד שבא ממדה הפכית לגמרי ממדת השפלות והשיריים כנ"ל כ"א אדרבה ממדת הגדולה וההתנשאות כו', והוא כאשר האדם מתעלה בגדולה והתנשאות דעושר בבלי מדה מוגבלת כו', אזי יהי' כמו טבע בנפשו להשפיע ג"כ רב טוב וחסד לכל הבריות כקטן כגדול במדה בלתי מוגבלת כלל כו', וכמו מלך גדול שמשפיע לכל כיד המלך בריבוי השפעה ביותר, וזהו מפני

שמצד עוצם גדולתו אין ההשפעה תופס מקום וגם ריבוי ההשפעה כדבר קטן נחשב אצלו כו' (והנה הטבע הזאת להשפיע כו' אין זה מצד טבע המרומם להיות נמשך אל השפל כו' שנת"ל פרל"ה, דכאן הוא להשפיע גם למי שאינו שפל ושייך גם במי שעומד בדרגא כמו בהשפל לגמרי כו', רק זהו מצד גדולת המשפיע, שמפני ריבוי השפע וריבוי האור בעצמו ה"ה בבחי' טבע הטוב להיטיב לכל והיינו שמטובו ייטיב לכל אדם כו', דמי שטוב לו על לבו (עס איז גוט אויפין הארצין) רוצה שיהי' לכל טוב כו' וזהו סיבת ההשפעה אל הזולת כו', ומצד הגדולה והרוממות שלו ההשפעה היא בריבוי מאד ונמשך לכל בשוה להיות כי טבע הטוב להטיב כו'). והדוגמא מזה למע' באוא"ס שלפני אצי' שהאור הוא בבחי' א"ס ובבחי' בל"ג ממש דלגדולתו אין חקר כו' וטבע הטוב כבי' להיטיב ולהשפיע טוב וחסד לעולמות ונבראים בריבוי השפעה ביותר שאין קץ ותכלית כלל לחסדו הטוב כו', ועז"נ ארך אפים וגדל חסד וכמא' כמה ארך אפים לפניו כו' שמשפיע לכל בריבוי השפעה ביותר כו', וכ"ז הוא מצד הגדולה והרוממות שזהו סיבת ההשפעה ומשו"ז

הוא בריבוי ביותר כו'. ולפי"ז צ"ל בספי' דתהו הי' צ"ל עכ"פ אופן ההשפעה כזאת שמצד הגדולה כו', דעם היות שלא הי' בהם ההשפעה שמצד נעיצת התחלה שבהמקבל שעי"ז יהי' יתרון להמשפיע כו' שזהו כענין ההשפעה שמצד הביטול כו' (ובאמת זהו ע"י הביטול אל אמיתת הכוונה כו' כנ"ל פרל"ז ורל"ט), ובספי' דתהו מצד הישות שלהם א"צ לקבל שום יתרון שהיו בבחי' שלימות בעצמן כו' כנ"ל, מ"מ הרי מצד הגדולה וההתנשאות שהי' בהם משו"ז הי' צ"ל בהם ההשפעה כו', ונודע דספי' דתהו הי' בבחי' ריבוי האור ביותר, וא"כ הי' צ"ל בהם טבע הטוב להיטיב ולהשפיע ג"כ בבחי' ריבוי אור כו'.

קיצור. וצ"ל הלא בהשפעה יש שמצד הביטול, דחסד דז"א שנק' חסד זוטא, אין זה רק מצד הצמצום, שהרי חסד במדות דאצי' הוא השפעה בבחי' בל"ג, וי"ל שיש בזה בחי' בל"ג ממש להיותו בחי' בל"ג דאצי', כ"א זהו מצד הביטול, וכמו חסד דאברהם שהי' כשריים בעיניו, וכמו"כ למעלה מצד הביטול לאוא"ס כל דבר תופס מקום וראוי להשפעה, אמנם רב חסד הוא השפעה מצד הגדולה, לא מצד תפיסת מקום דהמקבל, רק משום טבע הטוב להיטיב ובריבוי בל"ג, וכמו הגדול