תפא

דהיינו עומק חכמתו כמו שהוא לעצמו כו', שזהו ע"י שבההשפעה בפרטי הדבורים יש בזה בהעלם גם עומק ופנימי' חכמתו כו' ה"ז כמו שבא על דבר חדש לגמרי כו', ואין זה כמו בהחיצוניות גופא כשעולה במעלות להשיג הענין בעומק יותר שאין זה בבחי' התחדשות אצלו מפני שכבר נמצא כלול ונרגש אצלו בהעלם גם בהשגה הקודמת כו', והו"ע עד ועד בכלל דגם בהיותו בהשגה הקודמת ה"ה בקירוב ובערך אל ההשגה העליונה וממילא כאשר בא אל ההשגה העליונה אין זה בבחי' התחדשות כו', והוא ענין עו"ע שהן בערך זה לזה כו', אבל כאשר בא לעומק כוונת הרב ועצם דעתו ה"ז אצלו בבחי' התחדשות לגמרי שלא הי' גם בהשערה שלו מקודם כו'), שזה צמצום עצום כו', ואח"כ צריך להיות כמה צמצומים דכאשר נמצא האור שכל השייך אל המקבל ה"ה נמצא בבחי' נקודה לבד וצריך לפרט הפרטים שבה ויש בהם עדיין ריבוי אור לפי"ע המשפיע, וצ"ל אח"כ עוד המשכה והתפשטות שזהו שטח הבא בדבור כו' כנודע ומבו' במ"א, וא"כ למה לו להמשפיע כל הטורח והירידה הזאת לצמצם א"ע כ"כ כו', וביותר כידוע אשר כל עלול טבעו לעלות

אל עילתו והיינו דוקא להיות בבחי' עלי' למע' ולא לירד למטה כו', והעלי' היא בג"ר שלו, ומה שיורד להשפיע זהו בחי' ז"ת שבו כו', והרי הירידה בכלל היא היפך טבעו כו' וכמ"ש במ"א, וא"כ מפני מה יהי' בהמשפיע היפך הטבע להיות בבחי' ירידה ובבחי' צמצומים רבים כו'.

קיצור. עוד סבה להפירוד שבתהו, שכל ספי' היתה בבחי' שלימות בעצמה, מצד הישות שמספיק מציאות עצמה, וא"צ לקבל מזולתה והו"ע מדת סדום שלי שלי ושלך שלך, ולכאו' מפני מה לא רצו גם להשפיע, יקדים דענין נתב"ס בכדי שיהי' משפיע ומקבל, להיות שההשפעה היא באין ערוך לגבי עצמות המשפיע שצריך להעלים עצם שכלו ובא כמו מהות אחר (וכשהמקבל בא על הפנימיות ה"ז כמו התחדשות, לא כמו בחיצוניות השכל גופא), ויש עוד כמה צמצומים, וטבע המוחין להיות בעלי' והבדלה.

רלח) אך בהיות אשר נמצא בהמקבל דבר חדש מה שאין בהמשפיע, וע"י ההשפעה מתוסף לו תוס' אור רב כו' וכמא' ומתלמידי יותר מכולם כו', דבד"כ ע"י ההשפעה מתוספים בו ענינים שכליים מה שלא ידע מקודם כו', וכמו שנראה בחוש באור השכל שבא בדבור אל הזולת מתרבה ומתגדל בתוס' רב גם בהתחדשות בכמה ענינים כו', וזה בב' אופנים או שבא בבחי' גילוי מההעלם והיינו הענינים שכבר נמצאים בכח שכלו במקור השכל רק שלא באו אצלו לידי גילוי עדיין גם לעצמו כו', וכמו עד"מ כשעוסק באיזה ענין שכלי בהשגת הענין שיודע ומשיג אותו אך נרגש אצלו שנמצא בזה עוד עומק ועדיין לא בא עליו מה הוא כו', ובהעלם יותר הוא שאינו מרגיש גם זה שיש בזה עומק כ"א מה שאינו נוח לו עדיין, דעם היות שמשיג את הענין היטב בפרטי הענינים שבו ומ"מ אינו נוח לו עדיין, והיינו שאינו מוצא עדיין תענוג ונח"ר בההשגה כמו בכל השגה שיש בה תענוג כו' כנודע, וזהו הוראה שלא הגיע עדיין בהשגת הענין כפי כח השגתו במקור שכלו כו', והיינו שבמקור השכל נמצא עוד עומק בזה מה שלא בא עליו עדיין בגילוי כו', ויכול להיות שאצל בעל שכל אחר הענין טוב וניחא ולו לא ניחא לו עדיין מפני