תעז

ונמשך איליו (ולכן לא נעשה בזה בבחי' מציאות, משא"כ האינו מרומם בעצם נותן מקום לדבר שיש לו אצלו מקום, ובזה נראה אצלו במציאות יותר), ושייך זה רק בהתפשטות הרוממות, כי עצם הרוממות מובדל לגמרי, וז"ע ד"ע דכל"ח והלא נבראו העולמות, זהו רק שהוא ית' נותן להם מקום ומצ"ע אין להם מקום, וזהו ש' אלקים הכלול בעצמותו בחי' התפשטות הרוממות. וזהו וידבר אלקים גילוי בחי' ד"ע שנתחדש במ"ת.