תע

מרום וקדוש אשכון את דכא דוקא שאינו נראה לבחי' מציאות כו', וגם בחי' המל' שהיא בבחי' רוממו' והתנשאות דענין המלוכה הוא בבחי' רוממות דוקא כו', ומ"מ ה"ה בחי' מקור לבי"ע ונמשך בבחי' חיות לכל העולמות ונבראים וכמ"ש ואתה מחי' את כולם כו', ע"ה שבי"ע הן בבחי' מציאות ממש כו', הרי שאין הסבה מצד מציאות הזולת כו'. אך עיקר הסבה לזה הוא הרוממות, היינו מה שהמרומם הוא בבחי' מציאות מורגש בעצמו כו', דלהיותו בבחי' מציאות בעצמו ה"ה רואה את הזולת ג"כ בבחי' מציאות כו', וההעדר תפיסת מקום מה שכולא קמי' כלא כו' הוא רק מה שמבטל הכל, לא שהכל אינו בבחי' מציאות נגדו להיות בטל במציאות לגבי' ושהוא רואה אותו בבחי' העדר המציאות כו', כ"א אדרבה כל דבר הוא בבחי' מציאות דבר נגדו והוא רואה אותו בבחי' מציאות שיש לו ערך ותפיסא כו' מאחר שהוא בעצמו בבחי' מציאות כו', אבל כאשר הרוממות הוא בבחי' בלי מציאות בעצמו אז באמת כל דבר כלא וכאין קמי' וכן נראה כל דבר בבחי' העדר המציאות כו'. ועיקר ההפרש בזה הוא בסבת הרוממות אם שהוא בבחי' רוממות

והתנשאות לבד, או שהוא מצד העצם שהו"ע רוממות עצמי שבעצם הוא מרומם לא שמרומם עצמו כ"א בעצם מהותו הוא מרומם ונעלה מאד וממילא בא הרוממות לגבי זולתו כו', והיינו שהרוממות אינו בבחי' מציאות ובבחי' מורגש כי אדרבה אינו בבחי' מציאות ובבחי' מורגש כלל, שז"ע שהוא מרומם בעצם היינו שאינו בבחי' מציאות בעצמו, דכל שהוא בבחי' מציאות בעצמו אינו מרומם בעצם מהותו כו', ובד"כ ענין המציאות הוא שמשו"ז הוא מתרומם על הזולת (וגם בזה יש חילוקים בענין המציאות וכמשי"ת), אבל רוממות עצמו אינו בבחי' מציאות דבר כו', וגם הלא ענין רוממות עצמו היינו שהוא למע' מגדר הזולת (ולמע' היינו שזהו למע' מהעולמו' כו') הרי אינו בבחי' מציאות כו', ובבחי' רוממות זו אין הזולת נראה בבחי' מציאות כלל כו'.

קיצור. והנה מה שהזולת נראה למציאות אין זה מפני המציאות שלו, שהרי כ"ה גם בתיקון, דמהצמצום הו"ע המציאות גם לפני האצי' וכ"ש בחי' או"כ דאצי', וחיצוניות המדות הן בבחי' התפעלות, יודע וידוע, רק לפני הצמצום גם בחי' השערה בכח אינו בבחי' מציאות, ויש בחי' רוממות בתיקון בחי' הכתר, גם מל' בחי' רוממות ומחי' בחי' המציאות דבי"ע, רק הסבה היא מה שהמרומם הוא מציאות בעצמו, להיות הרוממות הוא שמרומם עצמו, ע"כ כל דבר תופס מקום ומציאות רק שמבטל אותו, ובבחי' רוממות עצמי שזהו לא בבחי' מציאות בעצמו כלל, אין הזולת נראה למציאות כלל וכלא ממש.

רלב) והענין למע' הוא דהנה הביטול דתיקון בכלל הוא הביטול בעצם המציאות, שז"ע רך כקנה וקשה כארז, דמדות דתהו בכללות הן בבחי' המציאות ומדות דתיקון הן בכללות בבחי' ביטול המציאות כו', וע"ה שיש בזה מדרי' שהן בבחי' המציאות (וכמשנת"ל פרל"א דגם מדות דתיקון הם בבחי' מציאות דבר כו'), מ"מ בכללות הוא בבחי' ביטול בעצם כו', וכמו מי שהוא בטבע הרך שהוא בבחי' ביטול ושפלות בעצם המציאות שלו, דע"ה שהוא מ"מ בבחי' מציאות ושייך בו עבודה בבחי' ביטול היש כו' מ"מ הוא בטל בעצם כו', כמו"כ הוא במדרי' דתיקון דבעצם יש בזה הביטול בעצם המציאות כו'. אך לפי המבו' כאן בענין הרוממות יובן