תסד

דבחי' הגילוי דחכ' נק' פלא, וז"ש כי עשית פלא כי עשית אלף דבחי' אולפנא ולימוד דחכ' הוא בחי' פלא, ומפרש ע"ז אלף בית אלף בינה שזהו בחי' הגילוי דחכ' שבא מיסוד אבא לבינה (וכמו עד"מ נקודת ההשכלה שזהו בחי' שכל גלוי שבאה לידי השגה דבינה כו') ה"ז מבחי' פלא דוקא כו'. ולכאו' א"מ איך הוא פלא מאחר שהוא בחי' גילוי ואם הוא בבחי' פלא הרי פלא מורה על ההסתר ואיך יהי' מזה הגילוי ובבחי' המשכה אל הבינה כו', אך זהו שמבאר באומרו אבל דיוקנא דאל"ף איהו תלת סטרין כו', דהנה ידוע דציור תמונת האל"ף יש בו ב' יודי"ן יו"ד א' למע' ויו"ד א' למטה וקו באמצע המחבר ב' היודי"ן כו', והנה יו"ד העליון הוא בחי' חכ' שבחכ' שמקבל מאור הכתר וכמ"ש והחכ' מאין תמצא כו', והוא בחי' נקודה עילאה דחכ' כו', ויו"ד התחתון הוא בחי' יסוד אבא והוא מה שהחכ' הוא בבחי' משפיע בבחי' נקודה אל הבינה כו', והיינו אלף בינה כו', והקו שבאמצע הוא ו"ק דאבא והוא הקו שדומה לוא"ו כו', ונמצא כל ציור תמונת האל"ף מראשו לסופו הוא בבחי' החכ' רק שיו"ד העליון בחכ' שבחכ'

והוי"ו שהוא הקו הוא בו"ק שבה והיו"ד התחתון בחי' יסוד שבה כו', ועז"א כי עשית פלא דבחי' החכ' כמו שהיא בבחי' אל"ף דהיינו בחי' גילוי דוקא ה"ה בבחי' פלא כו'. והענין הוא דהנה ידוע דחכ' הוא בחי' כח מ"ה ומ"ה הוא ש' הוי' במילוי אלפין וכמא' מלגאו איהו ש' מ"ה כו', שזהו הוי' דאלפי"ן והיינו דאל"ף דחכ' הוא בחי' מ"ה כו', ובחי' מ"ה שבחכ' זהו בחי' פלא כו' (והיינו בחי' מ"ה שבגילוי החכ' לא בחי' מ"ה דחכ' שזהו בחי' עליונה שבחכ' וכמ"ש במ"א, כ"א הכוונה על בחי' מ"ה שבגילוי החכ' כו').

קיצור. עו"ש ד"א כי עשית פלא כי עשית אלף, א"ב אלף בינה, הנה חכ' היא ראשית הגילוי, גילוי הוא או"פ, ותענוג הוא העלם, וחכ' גילוי ונק' אור וחיות, ואצי' שהוא גילוי ראשיתו חכ', גם ידיעת עצמו הוא הידיעה בעצמותו בכדי שתהי' ידיעה בעולמות, כתר וחכ' אצילות חשך ואור, ובעבודה כתר למעלה מטו"ד וחכ' ביטול אמיתי שמצד הידיעה, ומפרש הזהר כאן דבחי' גילוי דחכ' אלף בינה, יסוד אבא הוא בחי' פלא, וזהו שהחכ' היא בחי' מ"ה ש' הוי' באלפי"ן, והציור דאלף ב' יודי"ן וקו שהן חכ' שבחכ' ומדות שבחכ' ויסוד אבא והכל הוא בחי' פלא.

רכט) וביאור הענין ילהק"ת ענין שם מ"ה מהו, דהנה כללו' ענין ש' מ"ה הוא לחבר שני הפכים כמו חו"ג או משפיע ומקבל כו', דמשפיע ומקבל הן ג"כ כמו הפכים זמ"ז כנודע, וזהו דאדם בגימט' מ"ה וידוע דאדם הוא בחי' התכללו' ההפכים, שזהו ההפרש בין האדם לכל הבע"ח, וכמ"ש הרמב"ם בהשמונה פרקים שלו דכל הנמצאים יש להם פעל א' או ב' פעלים אבל האדם משתנה לכמה פעולות כו', הרי שהאדם כלול מכמה הפכים וכמשנת"ל פקס"ו, ולכן אדם בגימט' מ"ה דענין ש' מ"ה הוא לעשות התכללו' והתחברות ההפכים כו'. וזהו ג"כ ענין מלגאו איהו ש' מ"ה דאיהו אורח האצי' והיינו בחי' אור הקו שעושה ההתכללות בע"ס דאצי' וכמא' אנת הוא דקשיר לון ומייחד לון כו', דהע"ס הן מדרי' מובדלות זמ"ז והן הפכים זמ"ז כו' והקו הוא מייחד ומחבר אותן כו'. דהנה הקו בכלל נק' אורח האצי', וכמ"ש בבה"ז פ' וישלח במאה"ז ע"פ כי ישרים דרכי הוי' דהקו הוא כמשל הדרך הגדול הנמשך מאוא"ס ב"ה ויש דרכים קטנים שהוא ההמשכה לכל