תסא

בס"ד. ש"פ במדבר, עח"ש, תרד"ע

ואהי' אצלו אמון ואהי' שעשועים יום יום משחקת לפניו כו', הנה זהו מא' התו' שאומרת ואהי' אצלו אמון כו', ופרש"י אמון גדולה אצלו ל' האמונים עלי תולע, וכן פי' במצ"ד הייתי מגודלת אצלו, והיינו שהתו' נתגדלה ונתאמנה אצל הקב"ה, ולפ"ז תי' אמון הוא ל' נפעל שהתו' נתאמנה כו', ובמד"ר פ' בראשית פ"א אי' א"ת אמון אלא אומן התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה כו', ולפ"ז אמון הוא ל' אומן ל' פועל שהקב"ה פועל ע"י התו' כו'. וצ"ל מה הם ב' הענינים בתורה מה שהתורה נתגדלה ונתאמנה אצל הקב"ה, ומה שהקב"ה פועל ע"י התורה כו'. גם צ"ל מ"ש ואהי' אצלו אמון דהול"ל והייתי אצלו וכמש"א הייתי מגודלת הייתי כלי אומנתו כו', מהו אומרו ואהי' שזהו ל' עתיד והוה כו'. ובזהר פ' אחרי דס"ב ב' אי' דואהי' אצלו אמון ואהי' שעשועים זהו ע"ד אהי' אשר אהי', וצ"ל מה שייכות הב' פעמים אהי' לואהי' אצלו אמון ואהי' שעשועים כו'. והנה בפרטי' חשיב כאן ה' ענינים בתו' ואהי' אצלו אמון, ואהי' שעשועים יום יום, משחקת לפניו בכל עת, משחקת בתבל ארצו,

ושעשועי את בנ"א, והוא כמו שהתו' ירדה ונמשכה בהה' מדרי' דכתר וחו"ב וז"א ומל' עד שירדה לבי"ע. דמ"ש ואהי' אצלו אמון היינו התו' כמו שהיא בכתר, ואהי' שעשועים יום יום הוא חו"ב, משחקת לפניו בכל עת משחקת בתבל ארצו הן ז"א ומל', ושעשועי את בנ"א היינו כמו שירדה בבי"ע כו', דכל הה' מדרי' הן בתענוג רק מ"ש ואהי' אצלו אמון זהו כמו שהתו' היא בבחי' שעשועי' העצמי'