תנט

בכל השגה אלקית ממשל גשמי שבאמת המשל הוא הנמשל, וזהו מבשרי דהיינו הגשמי, אחזה אלק' דבנה"ב הוא בבחי' השגה חושיות, ובנשמה ראיית המהות, וזהו הראת לדעת ל' שבירה דנה"ב שעי"ז מתגלה ראיית המהות דנשמה, וביותר מכמו שהיא בג"ע שזהו ראיית מהות אלקות.

רכז) וזהו כי עין בעין יראו ב' העינים הללו, הא' עין דמחזה הגוף ונה"ב בהתבוננות התהוות יש מאין וכה"ג בבחי' השגה חושי' כו' כנ"ל, ועין הב' הוא עין וראיית הנשמה בבחי' ראיית המהות במהוע"צ א"ס ב"ה כו', שע"י העין דנה"ב עי"ז הוא בחי' העין והראי' דנה"א כו'. וי"ל דלעתיד יהי' בגוף בחי' ראיית המהות, וכידוע שלעתיד יהי' הגוף בחי' אוא"ס הסובב והנשמה תקבל מהגוף כו', א"כ צ"ל שגם בהגוף יהי' בחי' ראיית המהות כו', וי"ל עפמ"ש במ"א דראי' חושי' ה"ז למע' מראי' השכל כו', וראי' חושי' שייכה בהגוף ונה"ב דוקא כו', והנה"א תקבל ראי' זו מהנה"ב לאחר שמתברר ומזדכך ע"י הנה"א להיות בה השגה מוחשי' כנ"ל כו', וכ"ז הוא ע"י בחי' ח"ס שהיא בחי' חכ' וידיעה, ומ"מ היא בחי' עצמו' א"ס דהיינו בחי' פנימי' עתיק כו', ולהיות שהיא בבחי' כיסוי שבה בחי' עתיק מתעלם כו', והיא בבחי' העלם עצמי היינו בחי' סתום בעצם כו', ע"כ מזה הוא דוקא בחי' ההעלם שלמטה כו', דמעתיק עצמו להיות שאינו בבחי' העלם כ"כ כמשנת"ל פקצ"ב אא"ל בחי' העלם כזה כו',

כ"א ע"י שנעשה בחי' ח"ס שהוא בחי' כיסוי לעתיק שבזה מתעלם כו' וההעלם הוא העלם עצמי כו' כמשנת"ל פרכ"ד, ע"כ מזה דוקא הוא בחי' ההעלם שלמטה כו' שע"י העבודה בההעלם הזה באים לבחי' פנימי' ועצמי' ח"ס כו', וזהו שע"י הממוצע דח"ס דוקא באים הנשמות וכן הנאצלים לבחי' העליונה שבהממוצע כו', ועי"ז באים ג"כ לבחי' עצמו' א"ס שלמע' מבחי' ממוצע, וכמ"ש ולא ילמדו כו' כי כולם ידעו אותי אותי ממש וכמו ויקחו לי אותי אתם לוקחים כו', דאמיתי' הדבר הזה יהי' לעתיד כו'. והענין הוא דהנה כתיב בן פורת יוסף בן פורת עלי עין, ומבו' במ"א דקאי על זמן ימוהמ"ש ותחה"מ דמ"ש בן פורת יוסף קאי על זמן ימוהמ"ש שיהי' בחי' תוס' וריבוי אור שע"י הבירורים כו' כנ"ל, ובן פורת עלי עין קאי על זמן תחה"מ דאין דומה לך לתחה"מ שיתעלו בבחי' עצמו' ממש, והיינו עלי עין למע' גם מבחי' עין בעין כו', דלימוהמ"ש יהי' כי עין בעין כנ"ל ובתחה"מ יהי' עלי עין כו'. וי"ל ענין עלי עין הו"ע השגה כו' (ועמ"ש הפנ"י בפי' עלי עין ע"ד חכם עדיף מנביא כו'), דהנה השגה דעכשיו היא

בבחי' מציאות לבד דבמהות הדבר אינו שייך השגה כ"א ראי' כו', וכידוע ההפרש בין ראי' לשמיעה כו', אך ההשגה דלעתיד ידוע שתהי' השגת המהות ממש וכמו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ויבין דוקא בבחי' השגה, וההשגה תהי' כי אתה יצרתו בבחי' המהות כו', וי"ל דהנה חו"ב שניהם מקורם מבחי' ח"ס כנודע, ומבחי' חיצוני' ח"ס הוא שהשגה היא בבחי' מציאות לבד ורק ראי' היא בבחי' המהות כו', אבל בבחי' פנימי' ח"ס שם גם ההשגה היא בבחי' עצמו' ומהות הדבר, דלהיות שבכללות בחי' פנימי' ח"ס הוא בחי' עצמות דבר גם ההשגה דשם היא בבחי' השגת המהות כו', ועכשיו אין אנו יודעים איך הוא השגת המהות כי יהי' בבחי' התחדשות כו' (רק מעין ציור בזה יכול להיות מענין השגה מוחשי' שנת"ל). וזהו עלי עין כי יש מע' בהשגה על הראי' שהיא בבחי' תפיסא