תנח

שכך הוא ה"ז בבחי' ראי' ממש כו', שהרי מתאמת מאד איך שאין הדבר עושה א"ע, וזה מתאמת ביותר למטה דוקא בהתאמתות חושיות שה"ה נפסדים ורואה הפסד הדברים בכל עת כו', הרי בהכרח לו' שהם הווים כו', דכל דבר הנפסד בהכרח שאין קיומו מצ"ע כו' ואין מציאותו מעצמו כו', וגם מובן דכל דבר יש ומציאות הרי בהכרח שהתהוותו הוא בדרך אין ערוך כי אא"ל יש מיש אם לא שיהי' אין כו', והיינו שנתהוו דבר מלא דבר כו', דכ"ז הוא למטה בבחי' ראי' חושי' ממש כו', וכמו"כ בכל ענין בבחי' השגה אלקי' במוחש שהן מהדברים התחתונים דוקא, שמהמשל יודעים את הנמשל ביותר להיות שהמשל הוא נראה ונרגש מאד בבחי' ראי' ממש כו', וידוע דהמשל הוא הוא הנמשל כו', וע"כ זהו דוקא הידיעה במוחש איך ומה הוא כו'. וזהו מ"ש ומבשרי אחזה אלק' מבשרי הוא הנה"ב דכאשר תזדכך להכיר את בוראה בהתהוות יש מאין וכה"ג כנ"ל, או' ע"ז אחזה אלק' שהוא בבחי' ראיית המהות, רק שנק' אחזה שהוא תרגום של ראי' דהיינו רק השגה חושי' ולא ראי' חושי' ממש, שהרי אינו רואה ממש את המהות דאלקות רק ע"י

התאמתות וראיית הנמשל בהמשל נעשה ידיעתו בהנמשל בבחי' השגה חושי' כו', אבל א"ז השגה בבחי' ידיעת המציאות לבד כ"א השגה חושי' ממש כאלו רואה בעיניו כו', כי למטה שרואה הפסדות כל הדברים כנ"ל הנה ההשגה מתאמתת אצלו כאלו רואה בעיניו ממש כו', וזהו מבשרי אחזה אלק' דהנה"ב כאשר מזדכך יש בו ההשגה אלקי' כאלו רואה כו', ועי"ז בהנשמה הוא בבחי' ראיית המהות ממש מצד מהות הנשמה עצמה שהיא אלקות כו'. וזהו מ"ש אתה הראת לדעת דהתגלות הנשמה למטה הוא רק להראות לעיני בשר הגופני איך שה' הוא אלקי' כו', וגם לדעת הוא ל' שבירה וכמו ויודע בהם את אנשי סוכות שעי"ז נעשה השבירה דחומרי' הנה"ב כו', דכאשר אצלו מתאמת ענין התהוות היש מאין ואחדות ה' וכן כל עניני אלקי בבחי' ראי' חושי' כו', ה"ה מתבטל בעצם מהותו כו', וכמו האגוז כששוברים הקליפה מתגלה הפרי, כמו"כ ע"י שבירת הנה"ב מתגלה הפרי הוא הנה"א בבחי' ראיית המהות ממש כו', שהרי בנה"ב הגם שהדבר מתאמת אצלו בבחי' ראי' חושי' ממש הרי כ"ז הוא רק בהשגה לבד דהיינו השגה מוחשי' בענין האלקי אבל לא

בבחי' ראי' ממש בעצם האלקות כו', ועי"ז נעשה בהנשמה בחי' ראי' ממש במהות אלקות כו'. אמנם גם בהנשמה יהי' עי"ז יתרון גדול לגבי כמו שהיתה בג"ע שהי' בה ג"כ ראיית המהות ה"ז מ"מ רק בבחי' ההארה לבד, דגם ג"ר אינן בחי' עצמו' אוא"ס כו' כנודע, וע"י ירידתה למטה שפועלת להראות הנה"ב להכיר את בוראה כו', עי"ז בהנשמה הוא בחי' ראיית המהות בבחי' מהוע"צ א"ס והיינו בחי' פנימי' ח"ס שזהו פנימי' עתיק כו' (והוא שהפלא נעשה אלף בבחי' לימוד אבל לא בבחי' לימוד דהשגה כ"א בבחי' ראיית המהות כו', וזהו שלימוהמ"ש לא ילמדו איש את רעהו שזה שייך בבחי' השגת המציאות אבל בראיית המהות אינו שייך לימוד כו' וכמ"ש במ"א, וזה יהי' הלימוד דמשיח שיראה בחי' מהות הדבר כו' וכמ"ש במ"א).

קיצור. וזהו מ"ש בזהר כי עשית אלף שפלא נעשה אלף, והענין דהנה הנשמה היא מפנימיות הכלים, וע"כ היא אלקות בעצם, והשגתה למעלה הוא מהות אלקות, לכן מקומה בג"ע בחי' אצי', וירדה למטה להראות להנה"ב גילוי אוא"ס, והוא בהתהוות היש מאין אלקי שמושג גם בנה"ב ובהשגה מוחשית, וכן