תמט

חיות בחוטם וכדפרש"י שם, ושם בגמ' ובסוטה דמ"ו ע"ב דלענין חיותא הכל מודים דעיקר חיותא באפי' הוא כו', וי"ל שזהו לפי שהחוטם הוא שער המוחין (וכ"מ בגמ' שם), דכמו שהפה הוא שער הלב וזהו שהדבור הוא מהפה שבא מהבל הלב כו', כמו"כ החוטם שער המוחין כו', וידוע דכללו' חיות הנפש הוא בהמוח שבראש וע"כ עיקר חיותא באפי' הוא כו'. והנה מה שהחוטם הוא שער המוחין היינו בחי' עצמי' המוחין, שהרי הדבור הוא ג"כ שער המוחין שכל התגלו' שכל היא ע"י הדבור, רק שזהו חיצוני' השכל וכידוע דשכל גלוי הוא מחיצוני' החכ' כו', וא"כ מה שהחוטם הוא שער המוחין היינו בחי' עצמו' המוחין כו'. וכנודע ההפרש בין השפעת השכל להשפעת הטפה דהשפעת השכל הוא רק הארה לבד, ובהטפה נמשך עצמות המוחין ממש להוליד בדומה לו כו', כמו"כ הוא ההפרש בין הפה והחוטם, דהפה הוא כלי לגילוי בחי' חיצוני' הנפש וחיצוני' החכ' כו', והחוטם הוא שער עצמי' המוחין דשם קישור וחבור עצם הנשמה ממש כו'. אמנם ההמשכה משם יש בזה ב' מדרי' והן חיין וחיין דחיין כו', ובחי' חיין שבנקב הימני

זהו בחי' או"י, והיינו גילוי כללו' חיות הנפש להחיות את הגוף כו', וז"ע הנשימה שהוא הוראת החיות כו', דכשם שהחיות שבלב הוא בבחי' דפיקא דהיינו רצו"ש כו' כמ"ש במ"א הטעם ע"ז ועמשית"ל, והוא החיות שבא בבחי' או"פ באברי הגוף שזהו מהלב דלבא פליג לכל שייפין כו', דהחיות מהמוח בא בלב בדם שבו והלב שולח הדם עם החיות לכל האברים שזהו החיות פנימי כו', כמו"כ החיות שבחוטם הוא בבחי' נשימה ברצו"ש לפי שהוא ג"כ החיות שבא בהתגלות להחיות כו', רק שזהו החיות כללי מקור החיות דאו"פ כו', וע"כ כ"ז שיש רוח חיים באפיו דהיינו שלא נסתלק לגמרי בעצם הנפש ממש יכולים להחזיר ולהמשיכו בגילוי כו'. אמנם נקב השמאלי הוא חיין דחיין שזהו מעצם הנשמה ממש בעצם התקשרותה בבחי' עצמו' המוחין כו' (וכמו השפעה עצמי' מעצמי' המוחין שנמשך בזה עצמו' הנשמה כו'), והוא בנקב השמאלי דוקא דהיינו מה שנמשך ע"י או"ח דוקא כו'. ויובן הענין למע' עפמשנת"ל פ' ר"ד בענין קוטרא עילאה שזהו בחי' קשר הא"ס ע"י בחי' עתיק שהוא העתקת העצמו' כו', ומה שנמשך מזה בעולמות הן

בחי' אורות דאריך כו' כמשנת"ל פרי"ט, וזהו מה שנמשך מבחי' או"י להיות בבחי' מקור לעולמות כו', ובאופן ההמשכה והגילוי יש בזה ב' אופנים, אם ההמשכה היא בחי' האו"פ לבד, והוא מה שנמשך ע"י העבודה שע"פ טו"ד כו' (שז"ע הקרבנות בכלל כו'), או שההמשכה הוא גילוי המקיף ממש והוא ע"י רעו"ד כו' (שז"ע הקטרת כו'), וכ"ז הוא שנמשך מבחי' נקב הימני בבחי' או"י, להיות דגם רעו"ד היא עבודה שבס' והדרגה מפני שג"ז הוא התעוררות הנשמה מצ"ע רק שפועלת בנה"ט בבחי' שינוי המהות כו' כנ"ל. והנה החוטם הוא שער המוחין (לא לבחי' מקיפים דנפש כ"א לבחי' המוחין כו'), ונת"ל שזהו עצמו' המוחין והיינו בחי' מו"ס כו', ובנקב הימני נמשך מבחי' חיצוני' דמו"ס שבבחי' המשכה נעלמת כו', אמנם נקב השמאלי דבו חיין דחיין הוא מבחי' עצמי' מו"ס, וכמ"ש באד"ר שם ומהא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממו"ס כו', ובביאור האדרא דהיינו רוחא דעתיקא דרך מו"ס כו' (וכמ"ש באד"ר שם רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממו"ס לנוקבא דחוטמא כו'), ושם שזהו בחי' אוירא דע"ג קרומא והיינו בחי' עצמיות

מו"ס כו' וכמ"ש במ"א, וזהו דמנקב זה נפיק חיין דחיין היינו התגלו' בחי' א"ס סדכ"ס שסתום ונעלם בעצם כו'. וזהו