תמח

המהות כו'. ויובן זאת יותר עד"מ בהשפעת השכל שהשכל של הרב הוא למע' הרבה משכל התלמיד גם באותה השפע שמשפיע לו, ואם משפיע לו השכל במדה וגבול כפי ערך השגת התלמיד הנה מתהפך השכל במוח התלמיד כפי גסות השגתו וה"ה בהשגה מגושמת כו', וע"ה שבריבוי ההשפעה והקבלה מזדכך כלי מוחו כו', מ"מ אינו מזדכך בעצם מהותו ונשאר בהגשמתו בעצם כו', אבל אם משפיע לו למע' מערך כלי מוחו שלא תוכל להתפס בכלי מוחו שיגשמנה ה"ז פועל ביטול במהות כלי מוחו שמזדכך עי"ז בעצם מהותו להיות בבחי' דקות ההשגה כו', וכמו שעי"ז ה"ה נעשה בבחי' כלי גם כשמקודם לא הי' כלי כלל להשכלות אלו, הנה ע"י שמשפיע לו באופן כזה שאינו נתפס בכלי מוחו רק יודע ומקבל יוקר הענין (די רייכקייט פון דער זאך) ה"ה נעשה בבחי' כלי כו', כמו"כ זיכוך ודקות כלי המוח בעצם המהות נעשה ג"כ ע"י השפעה שלמע' מכלי המוח כו', וזהו דוקא מפני שאינו יכול לסבול ולקבל ה"ז פועל השפלות בכלי מוחו שמתבטלים עי"ז בעצם מהותם כו'. וכמו"כ ברעו"ד דלפי שהאהבה אין לה התיישבות בכלי הלב הטבעי ה"ז פועל

בו ההשפלה והביטול (אראפגיפאלינקייט) ומתבטל עי"ז מהות הטבעי' שלו כו', וזהו דהאה"ר ע"ה שבאה מצד התעוררות הנשמה מצ"ע מ"מ ה"ז נוגע אל החומרי' ופועל ביטול המהות כו', אמנם להיות שזהו הרעו"ד שבאה בהנשמה מצ"ע ה"ז רק בבחי' מקיף דחי' לבד וממשיך מלמע' ג"כ רק גילוי בחי' האו"מ כו'.

קיצור. אמנם רעו"ד שאין הלב מכיל ואינו מרווה צמאונו, משנה עצם המהות, ועד"מ כחות הפנימים להיותם נתפסים בכלים ורק הארתן מתפשטת באברים החיצונים פועלים בהם רק לעכב התפשטותן, והרצון שהעצם נמשך פועל גם בהיפוך הטבע, והדוגמא למעלה דע"ס א"ס להתפשטותן ורק באצי', ובבי"ע נמשך רק הארה (אם לא ע"י כח עליון), ואור א"ס מאיר גם בבי"ע ופועל בהם הביטול, וכ"ה בעבודה באה' שבטו"ד וברעו"ד, ויותר יובן מהשפעת השכל שלפ"ע חושי המקבל לא יוצא מהגשמתו, וע"י השפעת שכליים שלמעלה מחושיו ה"ה מזדכך בעצם הגשמתו.

רכב) וכ"ז הוא בקטרת שבהיכל שהו"ע רעו"ד שזה ממשיך מלמע' בחי' או"מ אבל הוא בחי' חיצוני' הכתר כמשנת"ל פרי"ח, אמנם הקטרת דיוהכ"פ שמכניסין בקה"ק הו"ע התשו', וכדאי' במד"ר שה"ש ע"פ אשכול הכופר א"ר יצחק וכסה ענן הקטרת הכיסוי הזה אין אנו יודעים מהו עד שבא דוד ופירשו נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה, הרי דענן הקטרת הו"ע התשו' שעי"ז ממשיכים בחי' עצמו' א"ס ממש היינו בחי' פנימי' הכתר כו'. והענין דהנה באד"ר דק"ל ב' אי' דא מארי' דחוטמא מחד נוקבא חיין ומחד נוקבא חיין דחיין כו', והוא דמנקב הימין נפק חיין ומנקב השמאל נפיק חיין דחיין (ובס' קול ברמה כ' להיפך אך בכתבים אי' כנ"ל), והן ב' מקיפים דחי' ויחידה כו', דהנה החוטם הוא כלי הריח וריח בד"כ הוא בחי' מקיף כנ"ל פרי"ז, רק שמנקב הימיני נמשך חיין הוא בחי' מקיף דאו"י שזהו בחי' מקיף דחי', ומנקב השמאלי בחי' מקיף דאו"ח בחינת יחידה כו'. והענין דהנה הבחיי כ' ע"פ וייצר דהחוטם הוא כלי לנשמה דמשם היא נכנסת ומשם היא יוצאת, ולכן מי שנפל עליו מפולת צריכים לבדוק אותו עד חוטמו כדאי' בגמ' יומא ד' פ"ה ע"א, דגם אם החיות אינו ניכר בלבו מ"מ יכול להיות שיש