תמז

ה"ז פועל על הטבעי' שתתבטל בעצם מהותה עד שיוכל להתהפך עי"ז מאכזרי לרחמני ומתכלית הגסות לתכלית השפלות כו' וכה"ג מפני שמתבטל ומשתנה בעצם מהותו כו'. וי"ל בזה עד"מ בגוף האדם הרי למע' מהפרסא הן כל כחות הנעלים כמו המוחין שבראש והמדות שבלב כו', ובד"כ החיות שבלב וריאה ה"ז עיקר פנימי' החיות כו', ולמטה מהפרסא הן אברי המזון שהן בתכלית הגסות ונמצא בהם פסולת וצואה כו', וזהו מפני שהכחות שבמוח ולב ואברי הנשימה הן בבחי' תפיסא והתלבשות בהכלים שלהם ואינם מתפשטים לחוץ מהכלים שלהם רק הארה לבד כו', וע"כ אינם פועלים בהאברים להתבטל בעצם מהותם לגבי הכחות פנימי' כו', ומ"מ פועלים בהתפשטות שלהם, וכידוע דבעת התגלות הכחות פנימי' וכמו בהטרדא באיזה שכל עמוק או באיזה מדה אין כלי העכול פועלים, ועיקר פעולתם הוא בעת השינה כו', והיינו הביטול בהתפשטות לא בעצם המהות כו', והיינו מפני שהכחות נתפסים במקומן בהכלים שלהם ואינם יוצאים חוץ למקומן רק הארה לבד, ע"כ אינם פועלים רק בהתפשטות הכחות חיצוני' לא שינוי בעצם מהותם כו'. אך כח

הרצון הרי פועל בכל האברים גם היפך טבעם, כמו לשום רגלו במים קרים ביותר או במים חמים ביותר כו', ובד"כ כל שינוי הטבע לגמרי בעצם מהות הכחות אין שום מונע ומעכב על הרצון, וזהו לפי שאינו נתפס באיזה כלי והעצם הוא שנמשך בכל מקום כו' (וכמשנת"ל פנ"א ונ"ב), ע"כ הוא פועל בכל האברים שינוי הטבע כו'. וי"ל הדוגמא מזה למע' בהאורות דע"ס דאצי' דע"ה דא"ס להתפשטותן ה"ז רק במדרי' דאצי' אבל לא בבי"ע, דעולמות בי"ע הן בבחי' פירוד וכמ"ש ומשם יפרד כו', ויש גם תערובות טו"ר כו', והיינו מפני שאורות דאצי' הן שבאו בבחי' מדה וגבול והן בבחי' תפיסא והתלבשות בכלים דאצי' כו', וע"כ אינו מאיר האור בעולמות בי"ע רק הארה לבד כו', וע"ה שפועל ביטול בבי"ע ה"ה רק בבחי' ביטול היש לבד כו'. אבל אור הא"ס שלפני האצי' הרי המשכתו והתפשטותו גם בבי"ע כמו באצי' כו' (והיינו שאפשר להיות בגילוי בבי"ע כמו באצי' כו', משא"כ אור האצי' בכדי שיהי' הגילוי בבי"ע צ"ל דוקא ע"י גילוי אור עליון שלמעלה מאצי' ובי"ע, וכמ"ש במ"א בענין קי"ס שהי' חבור אצי' ובי"ע

כו', שהי' ע"י הרוח קדים דוקא כו'), ופועל הביטול בבי"ע בבחי' ביטול המהות כו'. וכנודע בענין כל אשר חפץ ה' עשה שזהו להיות הביטול בעולמות כו' וכמ"ש בתו"א ד"ה מזוזה מימין, והכוונה שם על הביטול במהות היש כו', שהרי גם ההארה דבחי' דבר ה' פועל ג"כ הביטול בהנברא כו', וענין הצורה שמבחי' חפץ ה' הוא להיות הביטול בעצם המהות כו' וכמ"ש במ"א, והיינו מפני שהאור הוא למע' מהתלבשות בכלים ואינו בבחי' תפיסא ע"כ הוא נמשך ומאיר בכ"מ כו'. וכמו"כ בעבודה שבשעת התפלה ה"ה מתבונן באלקות ומתפעל באהוי"ר כו', ואחר התפלה מתעלם אור ההתפעלות ולא נשאר רק רשימו לבד והוא המעשה בפו"מ במצות מעשי' כו', וכמו"כ בשעת התפלה אין בזה ביטול מהות הנה"ב גם בשעת התפלה רק בהתפשטותו לבד כו', והיינו מפני שהאהוי"ר הן בבחי' תפיסא בכלי הלב ע"כ א"ז מאיר בגילוי כ"כ להיות ביטול מהות הטבעי' כו', אבל ברעו"ד שא"ז בבחי' התלבשות ותפיסא בכלי הלב ה"ז מאיר ומתגלה יותר עד שפועל ביטול מהות הטבעי' כו'. אך לפי הנ"ל הוא שההתגלות פועל ממילא ביטול המהות, וכאן

הכוונה שזה נוגע אל החומרי' והטבעי', דע"ה שהאה' היא מצד הנשמה עצמה מ"מ ה"ז נוגע אל הטבעי' ועי"ז נעשה ביטול

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.