תמג

שבעולמות שהממוצע מפסיק כו', משא"כ ההתקשרות עם נש"י הוא בחי' התקשרות עצם בעצם כו' שאין הממוצע מפסיק כו' וכמ"ש במ"א. וזהו ההפרש בין הקרבנות לקטרת, דקרבנות ע"ה שזהו ג"כ ענין הבירורים מ"מ להיות שזהו בחי' אתכפי' והוא בבחי' התפשטות דנה"ב לבד ע"כ מגיע למע' רק בבחי' האו"מ השייך אל הפנימי כו', אבל קטרת שהו"ע רעו"ד שפועל בעצם המהות דנה"ב בבחי' אתהפכא כו', וזהו שהדבר החריף נהפך לדבר ערב כו', ה"ז מגיע בבחי' עצמות א"ס וההמשכה היא דבחי' האו"מ דהיינו בחי' האוא"ס שלמע' מהשתל' נמשך ומאיר בבחינת גילוי ממש כו'.

וע"פ הנ"ל יובן מ"ש במד"ר ע"פ וירח ה' את ריח כו' הריח ריח של אאע"ה כו', והיינו בחי' הריח דמס"נ בפו"מ בבחי' ביטול עצם המהות כו', שעי"ז דוקא נמשך מבחי' עצמות אוא"ס כו', וה"ז למע' הרבה מההמשכה דקרבנות, הגם דרזא דקורבנא עולה עד רזא דא"ס שמעורר וממשיך מבחי' האו"מ כו', מ"מ ההמשכה היא בחי' האו"פ רק שהוא בבחי' תוס' אור שהו"ע חיזוק החיות אבל לא חיות חדש כו'. ובכדי להמשיך המשכה חדשה מבחי' עצמיות אוא"ס זהו דוקא ע"י ריח הקטרת שהוא הביטול בעצם המהות כו', וזהו ג"כ שאו' כאן שהריח ריח של אברהם אע"ה שהוא בבחי' ביטול בעצם המהות ועי"ז דוקא לא אוסיף עוד לקלל כו'. דהנה גבי המבול הי' צ"ל ההמשכה ע"ד להשיב את הנפש כו', שהרי בשעת המבול הי' בבחי' סילוק האור וכמ"ש ה' למבול ישב ישב בלחודוהי כו', ואותה שנה לא שמשו המזלות כו', שנשתנה כל ס' ההנהגה כו', וע"כ הי' צ"ל המשכה חדשה ממש כו'. ועז"א שהריח ריח של אברהם אבינו וחנני' מישאל ועזרי' שע"י מס"נ בפו"מ בבחי' ביטול כל המהות עי"ז ממשיכים גילוי אור חדש ממש כו',

וז"ש שם ג"כ במד"ר שהריח ריח דורו של שמד כו', והיינו המניעות ועכובים על קיום המצות בפו"מ ועומדים חזק במס"נ כו', שממשיכים עי"ז גילוי אור חדש כו'. וזהו וירח ה' את ריח הניחוח דע"פ פשוט הוא ריח הקרבנות, וי"ל שזהו ההמשכה דבחי' יחוד חיצוני דאו"א שהמשיך נח כו', ובמד"ר מבאר שהריח ריח של אברהם אבינו ע"ה כו', היינו בבחי' ביטול המהות שעי"ז ממשיכים גילוי אור חדש ממש כו'.

קיצור. והענין דהנה קוטרא דעתיקא הוא שמחבר אוא"ס עם עולמות ונש"י, ויש הפרש גדול ביניהם, כי יש ממוצע המפסיק וכמו המתורגמן דשכל הרב אצלו בהבדלה, רק שממנו נמצא אצלו שכל, וזה הוא שמשפיע להעם, וכמו"כ עתיק האצילה אריך וזהו שמאיר בנאצלים, ובנש"י הוא התקשרות עצם בעצם, וזהו ריח הקרבנות שמגיע בהאו"מ והגילוי תוס' חיות בהפנימי, וריח הקטורת מגיע בקוטרא דעתיקא והגילוי הוא בחי' אריך. וזהו וירח הריח ריחו של אאע"ה והוא הריח דמס"נ שז"ע ריח הקטרת שנמשך אור חדש.