תמב

פנימי' הכתר ונמשך עי"ז דבחי' אוא"ס יאיר בגילוי כו', ומ"מ ההמשכה בגילוי רק מבחי' חיצוני' הכתר כו', דכשם שהקרבנות ע"ה שמגיע בבחי' או"מ מ"מ הרי ההמשכה היא רק גילוי האו"פ כו', כמו"כ קטרת הגם שמגיע בבחי' פנימי' הכתר מ"מ ההמשכה היא בחינת החיצוני' לבד כו'.

קיצור. וזהו דקרבנות שזהו בירור דנוגה, דם הוא רתיחת הדמים, וחלב תענוג, ה"ז בחי' ריח שמגיע בבחי' האו"מ, אך הוא כמו ריח המאכל, שגם בהריח לא יש התחדשות החיות רק מה שמתוסף חיות בהאו"פ, וכ"ה בעבודה ולמעלה שאין האו"מ מאיר בגילוי רק שמתוסף בהאו"פ, והוא מפני שמגיע בבחי' חיצוניות הכתר, וריח הקטרח הוא כמו ריח הבשמים שמשיב את הנפש מפני שמגיע בעצם הנפש, ולמעלה הוא בחי' קוטרא עילאה דעתיקא, והגילוי הוא בחי' האו"מ אך רק בחי' חיצוניות הכתר.

ריט) ויובן זה ע"פ משנת"ל פ' ר"ד בענין קשר דעתיק שיש ב' ענינים בחי' ההתקשרות דאוא"ס בעולמות וההתקשרות בנש"י, שיש הפרש גדול ביניהם, דהנה כ"ע הוא בחי' ממוצע בין אוא"ס לעולמות ונש"י בב' מדרי' שבו בחי' עתיק ואריך כו', וידוע שיש ב' מדרי' בממוצע הא' ממוצע המפסיק וכמו עד"מ שני בנ"א שנאחזים בחבל זה בראשו הא' וזה בראשו השני שעי"ז הם מתחברים הרי החבל מפסיק ביניהם כו', ויש ממוצע שאינו מפסיק כו'. וידוע המשל בזה כמו המתורגמן שבין המשפיע להמקבל וכמו בימיהם שהיו מעמידין מתורגמן מפני שהחכם הדורש הי' מובדל בערך שהעם לא היו יכולים לקבל ממנו, ע"כ הי' צ"ל מתורגמן שקיבל ההשפעה מהחכם ובאה ההשפעה בכליו וחושיו שהן בערך המקבלים שממנו היו יכולים לקבל כו', הרי המקבלים קבלו את האור שכל כמו שהוא לפי חושי המתורגמן אבל עצם שכל הרב הוא בהעלם לגמרי בהם כו', וגם אצל המתורגמן שכל הרב עומד בבחי' הבדלה ומה שבא בכליו וחושיו א"ז שההשפעה שקבל מהחכם בא בחושיו, דמאחר שהחושים שלו אינם כמו חושי החכם (דהחושים שלו יש להם

ערך אל המקבלים יותר מלהמשפיע כו'), ע"כ אין ההשפעה יכולה לבא בחושים שלו רק מה שמקבל ההשפעה אבל לא שתשתנה לפ"ע חושיו כו', כ"א זהו מה שמשכל המשפיע שמקבל נמצא אצלו שכלי שזהו הוא שמשפיע כו', וכמו שמענין א' בא עוד ענין כו', הרי שגם אצל המתורגמן עומד השפעת הרב בהבדלה, ומה שמשפיע אל העם הוא רק מה שנמצא משכל הרב שכל אצל המתורגמן כו', ומ"מ א"ז שכל המתורגמן מצ"ע כ"א מה שבא משכל המשפיע כו' (ועמ"ש מזה בדרוש יו"ט של ר"ה, רס"ו). והדוגמא בבחי' הממוצע דכ"ע דבחי' עתיק הוא נעתק ונבדל לגמרי רק שממנו נמצא בחינת אורות דאריך וכמ"ש בע"ח שמ"א פ"ג, וזהו מה שמאיר בנאצלים כו', ומ"מ זהו ע"י שבחי' הא"ס נעשה בבחי' עתיק לעולמות כו', דהרי הא"ס מצ"ע מובדל לגמרי ואינו בערך דהעתקה כלל כו' וכמשנת"ל פקצ"ו, וע"י שנעשה בבחי' עתיק הנה האורות הנמצאים ממנו שזהו בחי' אריך הוא שמאיר בנאצלים כו'. וכמו"כ הוא בענין הקטרת דלהיות שמגיע בבחי' עתיק בחי' פנימי' הכתר עי"ז הוא ממשיך בחי' אריך והוא גילוי בחי' ומדרי' זו כו', אבל מ"מ הוא גילוי בחי' חיצוני' הכתר לבד כו'. וזהו בההתקשרות