תלו

בס"ד. ש"פ נח, תרד"ע

וירח ה' את ריח הניחוח ויאמר לא אוסיף עוד לקלל כו', ואי' במד"ר הריח ריח של אברהם אבינו עולה מכבשן האש, הריח ריח של חנני' מישאל ועזרי' עולה מכבשן האש כו'. וצ"ל מהו"ע שהריח ריח של אברהם אבינו וחמו"ע ועי"ז דוקא א' לא אוסיף עוד כו', והלא ע"פ פשוט ריח הניחוח הוא ריח הקרבנות שהקריב נח שזה ג"כ ענין גבוה ונעלה דרזא דקורבנא עולה עד רזא דא"ס כו', מה מוסיף ומחדש זה שהריח ריח של א"א ע"ה כו'. ולהבין זה ילה"ק משנת"ל ההפרש בין הקרבנות לקטרת דקרבנות הן בחי' לחם וכמ"ש את קרבני לחמי לאשי וכמו הלחם שממשיך חיות הנפש ומחברו עם הגוף שמתחזקים כחותיו עי"ז וכמא' עד דלא אכילנא כו' לא צלינא כו', ומ"מ אין בזה התחדשות החיות כו', כמו"כ הקרבנות ממשיכים מבחי' אוא"ס דכי לא אדם הוא להתלבש בבחי' ציור אדה"ע כו', מ"מ ההמשכה היא רק הארה לבד שבאה בבחי' צמצום באדה"ע כו', והיא המשכת הארה השייכה להשתל' כו', אבל הקטרת הוא בחי' ריח שמשיב את הנפש שממשיך מעצם חבור הנשמה עם הגוף ונמשך אור וחיות חדש כו', וכמו"כ ענן הקטרת הוא שממשיך בחי' אוא"ס דכי לא אדם הוא שיאיר בגילוי ממש בבחי' אדה"ע כו'.

רטז) והנה עדיין צ"ל משנת"ל פרי"ג דקרבנות נק' לחם שזהו המשכת או"פ לבד וקטרת הוא בחי' ריח שממשיך האו"מ כו', והלא בקרבנות כתיב ריח ניחוח לה' הרי הקרבנות הן ג"כ בחי' ריח, וא"כ מהו ההפרש בין הקרבנות והקטרת כו', דמאחר דשניהם הם בחי' ריח וא"כ מהו ההפרש ביניהם כו'. ולהבין זה ילה"ק תחלה דכללות ענין הריח הוא מה שבא ע"י בירורי הניצוצות דתהו כו', להיות ידוע דריח שרשו מבחי' הגבו' דוקא דהרי כל ריח הוא מדבר החזק דוקא, דדבר הבלתי חזק לא יהי' ממנו ריח כ"א מדבר החזק וחריף, וכמו התבלין שמתבלין בהם המאכלים שכולם המה דברים חריפים ומהם בא הריח כו'. דכמו"כ הוא בנמשל דענין הריח הוא מבירורי הניצוצו' דתהו שהן בבחי' הגבו' בחי' אורות תקיפים וחזקים כו', וכמארז"ל לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז, רך כקנה הן בחי' מדות דתקון שהן בבחי' חלישות ובבחי' מיעוט האור כו', וקשה כארז הן מדות דתהו שהן בבחי' תוקף ובבחי' ריבוי האור כו', וזהו הן בהאורות והן בהכלים