תלה

אבל הוא בתוקף מאד על מקומו וקשה לפעול בו כו'), גם י"ל דעתיק דקלי' הוא הטוב טעם (דער גישמאק) בעניני העולם שזה מקור כל תוקף התאוות מפני שיש לו טוב טעם בעצם בענינים החומרי' והתענוגים גשמי' כו'. וזהו"ע הקטרת שהוא לברר את המקיף דלבונה דהיינו בחי' עתיק דקלי', והוא ליקח את הטוב טעם שבענינים החומרי' ולבטל הקרירות הנ"ל ועי"ז מתבטלים ממילא התאוות שאינם בתוקף וגם מתבטלים כו', וזהו ע"י העבודה בבחי' מקיפים שבנפש שזה פועל בעצם המהות דכח המתאווה כו', דהנה העבודה באו"פ שהוא במוח ולב פועל בהנה"ב רק בהתפשטו' שלו לבד, אבל בכדי ליקח הטוב טעם מעניני עוה"ז שזהו ביטול בעצם מהות כח המתאווה זהו דוקא ע"י העבודה בכחות מקיפים ובכחות עצמי' דנפש כו'. וז"ע הקטרת שמבררים הי"א כתרין דנוגה דהיינו להסיר בחי' המקיף ועיקר חיותם כו', ועי"ז ממשיכים בקדושה בחי' אור עצמי שז"ע השמן כו', וכנודע דשמן צף על כל המשקין והוא בחי' החכ' בכלל שנק' שמן כנודע, ובד"פ הוא בחי' מקור החכ' וכמ"ש שמן משחת קדש, דקדש הוא בחי' קדש וכמ"ש ושמרתם את

השבת כי קדש הוא כו', ושמן משחת הוא שמושח את הקדש והוא בחי' ח"ס כו', והיינו גילוי בחי' אור עצמי שמובדל בערך מן ההשתל' כו', ונמשך דוקא ע"י ביטול מהות נה"ב כו'. וזהו שמן וקטרת ישמח לב שע"י העבודה דקטרת ממשיכים בחי' שמן גילוי עצמו' אוא"ס שעי"ז ישמח לב אדה"ע כו'.

וע"פ הנ"ל יובן מ"ש ביום השמיני עצרת תהי' לכם, דהנה בז' ימי החג שמקריבין ע' פרים ה"ז בירור הי"א כתרין דמסאבותא, והיינו שמבררים ג"כ המקיף דלבונה זכה כו', והוא ע"י הקטרת דיוהכ"פ כו' כמשנת"ל, וההמשכה עי"ז הוא שנמשך בשמע"צ והוא המשכת בחי' שמן משחת קדש בחי' החכ' שלמע' מבחי' מקור להשתל', וכידוע דעיקר מקור ההשתל' הוא מבינה, אבל בחי' חכ' וכ"ש בחי' ח"ס היא למע' מבחי' מקור כו'. וזהו מה שנק' שמיני עצרת דאי' בשם הה"מ ז"ל שהוא ל' שמן, והיינו המשכת בחי' שמן משחת קדש כו', ובאמת הוא עוד המשכה גבוה מזו, והיינו בחי' שמן הטוב שנמשך ע"י הקטרת דיוהכ"פ שהוא במדרי' גבוה ונעלית יותר כו' וכמשי"ת. וע"כ המשכה זו היא לנש"י דוקא להיות שזהו המשכה מבחי' פנימי' אוא"ס ב"ה, ע"כ המשכה זו היא לישראל דוקא וכמ"ש יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך כו', וזהו בא ונגלגל אני ואתם דוקא כו'. וזהו ג"כ ענין שמחת תורה שנקבע בשמע"צ, דאורייתא מחכ' נפקת וכאשר נמשך מבחי' שמן משחת קדש ובחי' כשמן הטוב ה"ז שמחה גדולה להתו' בבחי' תוס'

אור רב מאד כו'. וזהו ביום השמיני עצרת דמה שנק' שמע"צ החג א"ז מצד המספר, וכמו ששביעי של פסח אינו נק' ע"ש המספר ע"ה שנק' ג"כ עצרת בפסוק, רק זהו ע"ש בחי' השמן שנמשך בחי' השמן הטוב וע"כ אז הוא שמחת התו' כו', וההמשכה היא לנש"י לבד יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך כו'.

קיצור. וסבת הדבר מפני דסט' דקדושה הוא בחי' ביטול, וע"כ כל הקרוב יותר הביטול יותר, וממילא האור והגילוי ביותר, וכל שמתרחק מתמעט הביטול והגילוי, וסט"א הוא ישות ראיתי איש חכם בעיניו, וכל טיבו הוא לגרמייהו, וכל שבקירוב אל הקדושה הישות במיעוט וכל שמתרחק הישות ביותר, וענין עתיק