תלב

כ"א רק הארה לבד ומתצמצם בבחי' ציור אדם כו'. אמנם ענין הריח הוא שמשיב את הנפש והיינו שממשיך אור הנפש מעצם הנפש שלמע' מבחי' שייכות אל הגוף, כ"א מעצם חבור הנשמה עם הגוף, שהוא למע' עדיין מבחי' התפשטות וגילוי כו', וע"כ גם בהסתלק אור וחיות הנפש כמו בהתעלפות וכה"ג מועיל הריח להשיב אור הנפש מפני שממשיכו משרשו ומקורו העצמי כו', והחיות הוא בבחי' התחדשות שא"ז רק אור המתפשט כ"א אור עצמי כו'. והדוגמא מזה למע' הוא שממשיכים מבחי' עצמות אוא"ס שלמע' מבחי' שייכות אל העולמות, והוא שנמשך גילוי עצמו' אוא"ס ממש לא רק בחי' ההארה שבאה בבחי' צמצום דכמראה אדם, כ"א להיות גילוי אוא"ס ממש בבחי' אדה"ע להיות בחי' אדם בבחי' אדמה לעליון בחי' כי לא אדם הוא כו', והוא דבחי' ז"א יהי' כמו א"א ממש כו', דע"פ ס' השתל' שנמשך מבחי' א"א לז"א הרי האור דז"א הוא בבחי' צמצום ובבחי' מיעוט הרבה לגבי בחי' א"א כו', וענין הריח הוא ההמשכה דבחי' ז"א יהי' כמו א"א ממש כו', וזהו שממשיכים ע"י העבודה דקטרת בחי' רעו"ד כנ"ל שזהו בחי' כי לא אדם הוא

שבאדם ועי"ז ממשיכים למע' ג"כ גילוי בחי' כי לא אדם בבחי' אדה"ע כו', ובד"כ הוא שע"י העבודה דקרבנות ממשיכים בחי' או"פ וע"י העבודה דקטרת ממשיכים גילוי בחי' או"מ כו'.

קיצור. וזהו שהקרבנות נק' לחם וקטרת ריח, פעולת הלחם שמחבר הנפש עם הגוף להיות בבחי' חיות פנימי, ומחזק כחו, ומ"מ אינו התחדשות החיות, וכמו"כ רעייתי פרנסתי ע"י קרבנות התחברות האורות בכלים, דבחי' כי לא אדם יתצמצם בבחי' מראה אדם, וריח משיב את הנפש, התחדשות החיות, ולמעלה הוא ההמשכה מעצמות אוא"ס להיות אדם אדמה לעליון בחי' כי לא אדם, ז"א כמו א"א.

ריד) והנה כשם דבעבודה ההפרש בין קרבנות לקטרת דקרבנות הוא העבודה דאו"פ וקטרת הו"ע או"מ כו', כמו"כ הוא ההפרש בבירור ותקון הק"נ הנעשה עי"ז דבקרבנות מתתקן האו"פ לבד דק"נ כו', דלהיות שהעבודה בזה הוא רק בכחות פנימי' דנפש דהיינו העבודה שע"פ טו"ד כו', ע"כ ה"ז פועל הבירור דנוגה בבחי' אתכפי' לבד והיינו רק בהתפשטות דנה"ב כו', אבל ע"י הקטרת נתברר האו"מ והוא המקיף דלבונה זכה שזהו עיקר ענין הקטרת שמתברר עי"ז האו"מ המחי' אותם כו', ולכן עיקר ביטול הק"נ הוא ע"י הקטרת דוקא, דהרי נת"ל פרי"א דעיקר החיות שלהם הוא מהאו"מ, וכאשר סר צלם מעליהם ה"ה מתבטלים לגמרי כו'. והנה המקיף דלבונה הוא בחי' עתיק דקלי' דכן מובן מפע"ח שחשיב בפרטי המדרי' דהי"א סממנים כ' דהצרי שבקטרת הוא כתר (ועמ"ש בסידור האריז"ל מהרש"ב ז"ל), ולבונה הוא המקיף שלמע' מזה, וא"כ הוא בחי' עתיק דקלי' שזהו קלי' קשה ביותר והיא בתחתית העשי' כו', ומה שנק' לבונה זכה הוא מפני שיש בה מהקדושה היינו מדרי' תחתונה מבחי' מל' דעשי' כו', וכמ"ש בזהר

הרקיע על מאה"ז ויקהל דרי"ט סע"א דמל' דעשי' היא בעמקי הקליפות כו', וזהו בחי' זכה המתלבשת בלבונה כו'. והענין הוא דהנה את זלעו"ז עשה אלקי' וכשם שיש ד' עולמו' אבי"ע וע"ס כח"ב חג"ת כו' בקדושה, כמו"כ יש בלעו"ז רק שבלעו"ז הוא ההיפך מהקדושה כו', דהנה בקדושה הרי כל עולם שהוא עליון ה"ה בבחי' תוקף