תלא

לקטרת דקרבנות הוא העבודה דבחי' או"פ פנימי דנפש, וקטרת הוא העבודה בבחי' או"מ דנפש כו'.

קיצור. ובע"ח דקטרת בירור הטוב דנוגה, וצ"ל והלא קרבנות ג"כ בירור דנוגה, ומהו מעלת הקטרת, והענין הוא דקרבנות הן על מזבח החיצון, וקטרת על מזה"פ, מזה"ח חיצוניות הלב, האהבה הבאה ע"י התבוננות, והוא באלקות שבעולמות ומבשרי אחזה דכחות הנפש יודע מהות מציאותם, וכל כח איך שהוא כלול בכח עליון, ובכללות שהעיקר הוא חיות הנפש, וכמו"כ יבין פרטי המדרי' דע"ס שבכל עולם, ואיך כל עולם תחתון בעולם העליון שזה עושה ביטול גדול, ובכללות שהעיקר הוא האלקות וזאת יחפוץ, ומזה"פ בחי' פנימיות הלב האהבה עצמיות דנשמה, וההתעוררות היא ע"י ההתבוננות איך שהכל רק הארה ובענין ההפלאה דאוא"ס, ועי"ז הוא היציאה מכלים היפך האהבה דטו"ד שהיא בהתיישבות בכלים.

ריג) וזהו שהקרבנות נק' בשם לחם וקטרת הוא בחי' ריח, דגבי קרבנות כתי' את קרבני לחמי לאשי שנק' לחם לאשי שהן השרפים שהן בבחי' יסוד האש, וכידוע שנק' שרפים ע"ש שנשרפו בבחי' הרצוא והתשוקה שלהם בבחי' צמאון ביותר כו', והקרבנות הם בבחי' לחם להם, וכמו"כ הוא בבחי' לחם לגבי אדה"ע שעז"א רעייתי פרנסתי הן שירעו אותי בשני תמידין כו', דפעולת הלחם הוא שממשיך אור וחיות הנפש ומחברו ומקשרו עם הגוף כו', דלהיות שהנפש עם הגוף הן מרוחקים מאד זמ"ז שהגוף הוא חומרי וגשמי והנפש הוא רוחני, ואין ערוך חומרי' הגוף גם לגבי כחות הנפש ומכ"ש לגבי הארת הנפש הכללי' שמחי' את הגוף כו', ומ"מ הרי אור הנפש בא בבחי' התלבשו' ממש בגוף, לא מיבעי הכחות שהן בבחי' התלבשו' פנימי אלא שגם ההארה כללי' מהנפש ה"ה באה בבחי' התלבשו' פנימי בהגוף כו' וכמ"ש במ"א. ובכדי שתהי' המשכה והתחברות הזאת זהו ע"י הלחם, וכנראה בחוש דבהעדר האכילה נחלש כחו וע"י האכילה מתחזק כחו, וכמו עד דלא אכילנא כו', וחמרא וריחא פקחין כו'. ומ"מ ע"י האכילה אינו

מתחדש החיות להיות נמשך חיות חדש מהנפש, שהרי כאשר ח"ו מסתלק החיות פנימי אינו מועיל אכילה, וכמו בקלקול איזה אבר הגורם הסתלקות החיות או בהתעלפות שהחיות פנימי מסתלק הרי לא יומשך ע"י אכילה כו', מובן מזה דמה שנמשך ע"י האכילה הוא חיות הנפש השייך אל הפנימי כו'. והדוגמא מזה יובן למע' בבחי' ציור אדה"ע דבכדי להמשיך האור מאוא"ס המאציל ושיהי' בבחי' התלבשות והתאחדות בכלים צ"ל ע"י ממוצע כו', שהרי אוא"ס הוא לאו מכא"מ כלל והוא בחי' כי לא אדם הוא שאינו בגדר חכ' וחסד כו'. וכמו"כ האור והגילוי ה"ה כמו העצם שהוא בבחי' פשיטות עדיין כו', והכלים ה"ה בבחי' מציאות חכ' וחסד כו', וע"ז הו"ע הקרבנות דאת קרבני לחמי כו', דרזא דקורבנא עולה עד רזא דא"ס ה"ז ממשיך מבחי' דלא אדם הוא שיתצמצם בבחי' מראה אדם ויהי' התחברות האורות והכלים כו'. וכמו שהלחם למטה ממשיך את חיות הנפש השייך אל הגוף כו', כמו"כ ענין הלחם למע' הוא שממשיך מבחי' אוא"ס השייך אל העולמו' כו', וע"ה שזהו המשכה מבחי' כי לא אדם, מ"מ אינו נמשך בזה גילוי בחי' כי לא אדם הוא ממש,