תל

הוא כל מדרי' ומדרי' בפ"ע ומעלתם זה על זה כו', ואיך שפרטי מדרי' הנ"ל הן המאירים והמחיים את העולמות אבי"ע חכ' באצי' בינה בברי' וז"א ביצי' כו', שעי"ז יבין מעלת וערך כל עולם ועולם בפ"ע ואופן העבודה בכל עולם והביטול דשם כו' (דלפי אופן ההשגה וההתבוננות שלו בכל מדרי' ומדרי' דהיינו בכל עולם ועולם במעלת ומדרי' העולם בהאור האלקי איך שמושג בהם ובהעבודה ובהביטול שלהם כו', הרי עבודתו וביטולו הוא ג"כ באופן הזה ממש כו'). וגם יבין וישיג איך שכל מדרי' תחתונה נמצא כלול בהמדרי' העליונה ואיך שהוא שם בעילוי יותר כו', וכמו איך שכל הנמצאים דעולם העשי' נמצאים כלולים ביצי' ושם המה גבוהים במעלתם כו' והיינו שהן במדרי' עשי' כו' (דאין זה מה שיצי' הוא מקור לעשי' כו'), רק דכמו שנמצאים כלולים ביצי' הם במע' גבוה יותר כו', וידוע ומבו' במ"א דהשגת הנברא שמשיג ומתבונן בזה איך שהוא נמצא במדרי' הגבוה ממנו דהיינו בשרשו ומקורו ואופן מציאותו שם כו', ה"ז פועל בו ביטול פנימי יותר מהביטול במדרי' עצמו במדרי' שהוא כו', ועי"ז הוא

מתעלה למעלת ומדרי' העליונה כו' (ועמ"ש בקונטרס העבודה בענין התכללות נפש ברוח ורוח בנשמה כו'). ובכללות ההשגה וההתבוננות איך שהאור והחיות האלקי מחי' כל העולמות והנבראים ושהעיקר הוא האלק' כו', וע"י כ"ז מתעורר האה' בבחי' קירוב ודביקות באלקות שכל חפצו ורצונו הוא רק באלקו' ושיהי' גילוי אלקות כו', ובד"כ הוא משאה"כ לאה' את ה' אלקיך כי הוא חייך, והיינו כמו שהאדם אוהב חיי נפשו כן כאשר יתבונן שהאוא"ס הוא חיי החיים העליונים והתחתונים ומכלכל חיים בחסד, ופי' מכלכל חיים הוא שנמשך מבחי' חסד עליון בחי' חיים לכל חי ע"י שהוא ית' מכלכל אותן בכלי תוך כלי עד שנמשך חיות לכל פרטי הנבראים דבי"ע כו', וכאשר יתבונן בכ"ז הדק היטב בהעמקת הדעת ובפרט כאשר מתבונן באופן החיות כנ"ל תגדל אצלו האה' לדבקה בו ית' כו', וכ"ז הוא בחי' חיצוני' הלב שהוא כענין הקרבת הקרבנות ע"ג מזבח החיצון כו'. אבל ענין בחי' פנימי' הלב ז"ע הקטרת דפי' קטרת הוא ל' התקשרות והו"ע התקשרות עצמי כו', והיינו שהאה' אינה רק מצד ההתבוננות כ"א מצד עצמי' הנשמה

שמקושרת באוא"ס ב"ה, וכמ"ש רשב"י בחד קטירא אתקטרנא בי' אחידא בי' להיטא שהוא ההתקשרות שלמע' מן השכל כו', והתעוררות אה' זו היא ג"כ ע"י התבוננות והוא כשמתבונן שכל בחי' האור והחיות שבעולמות וכן כללות ההשתל' איך שכ"ז הוא רק הארה לבד שבאין ערוך לגבי עצמות דעצמות אוא"ס מופלא ומובדל מהעולמות כו', ואפס קצהו יוכל להיות ג"כ ההשגה באופן ההפלאה דאוא"ס ע"י ידיעת והשגת השלילה כו', שעי"ז נעשה הרצוא להכלל בעצמות אוא"ס וכמ"ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, דשו"א הן געה"ע וגעה"ת כו', וכאשר יתבונן איך שהגילוי' דג"ע הן ג"כ רק הארה לבד דביו"ד נברא העוה"ב כו', וזהו ועמך לא חפצתי גם בחי' כי עמך מקו"ח הוא בחי' מקור החיים ומקור התענוגי' המושגים בבחי' השגת והבנת החכ' בגעה"ת וגעה"ע שכ"ז הוא עמך וטפל לך כו', כ"ז לא חפצתי רק להכלל בבחי' עצמות אוא"ס כו'. וז"ע הקטרת שהוא ההתקשרות שלמע' משכל המושג שזהו בבחי' יציאה מכלי המגביל וה"ז היפך האה' מהתבוננות דהוא חייך שזהו התיישבות אור בכלי, אבל התקשרות דקטרת הוא בחי' הקטירא היינו קשר של קיימא שלמע' מהשכל דאה' זו אינה חולפת ועוברת כו' וכמ"ש במ"א. ונמצא ההפרש בין קרבנות