תכו

הכלים הוא יותר מיחוד והתחברות הנשמה עם הגוף, שהרי לדעת המערכת והעה"ק הע"ס הן עצם אלקו' ממש, והיינו שגם הכלים הן בחי' אצי', וא"כ ה"ה מהות א' ממש עם האורות וא"ז כלל כמו שני דברים המתייחדים כו', וי"ל דלשטה זו ענין הכלים הוא רק התגלות האור כו', והרי הגילוי אינו מהות אחר מן העצם כו'. וענין ההתגלות י"ל בב' אופנים, הא' שהוא ע"ד בחי' המל' שהו"ע הגילוי, וכנודע דהספי' שלמע' מבחי' המל' הן בבחי' דבקות במקורם והגילוי הוא בחי' המל' כו' וכמשית"ל, ועד"ז הו"ע הכלים לשטת המערכת, רק דבחי' מל' ה"ה בחי' נבדלת מטעם זה (וצ"ל שיש בזה ג"כ ההפרש בין המל' שהיא ספי' בפ"ע ובין בחי' המל' שבכל ספי' כו'), אך לשטת המערכת צ"ל שזהו ע"ד כמו בחי' המל' בהיותה כלולה עדיין בבחי' הז"א כו' (ועמ"ש הפרד"ס בענין יסוד העפר כו'). והאופן הב' הוא שענין ההתגלות היינו הגלמת האור להיות האור בבחי' מציאות כו', ולשני האופנים אין הכלים בבחי' מציאות דבר בפ"ע וה"ה חד עם האור כו'. ובאמת לדעת המערכת אינם בבחי' כלים כלל כ"א הע"ס הן בחי' עצמו' לבד

והיחוד הוא בעצמות המאציל כו', אך לפ"ז ודאי היחוד אינו כמו שני דברים המתייחדים דע"ה שרחוק ערך האור והגילוי לגבי בחי' עצמות המאציל מ"מ ה"ז הארת המאציל כו' (ובחי' המאציל זהו בחי' חיצוני' האור השייך אל הנאצלי' כו'). וגם לדעת הפרד"ס שהע"ס הן בבחי' עצמות וכלים, מ"מ אין הכלים לגבי האורות כערך הגוף לגבי הנפש שהוא מהות אחר לגמרי (והוא מהות הפכי באמת כנ"ל), משא"כ הכלים ה"ה אלקות ממש רק שזהו בחי' כח הגבול שבא"ס כו', וגם לדעת רבינו באגה"ק שהן בחי' גבול כו' וכמ"ש במ"א, מ"מ ה"ה בבחי' אחדות ממש עם האור כו', וע"כ הן במספר עשר דוקא להורות שהן בבחי' אחדות כו', וז"ש עשר ולא י"א שלא להפריד ח"ו בין הכלים והאורות דבאמת הן מיוחדים כו'.

קיצור. ובה"ע יקדים מ"ש שמן וקטרת שיש ב' מדרי' בשמן וב' מדרי' בקטרת, דהנה י"א סממני הקטרת הן נגד י"א כתרין דמסאבותא ובקדושה דוקא ע"ס, כי האורות מתאחדים עם הכלים, וכמו גוף ונפש שהנפש מתאחד עם הדם והגוף ושניהם נק' אדם, והגוף חי בעצם מהנפש, וכמו"כ למעלה כלים גופא ואורות נשמתא, והוא בחי' אדה"ע, א' דם, דם בינה, א' חכ' שהוא עיקר האור, ומתייחדים עם הכלים, איהו וגרמוהי חד, שהכלים הן ג"כ בבחי' קיום עצמי, וביותר מגוף ונפש שהרי הכלים הן אלקות, ולדעת המערכת י"ל שהן רק גילוי האור, כמו בחי' מל' הכלולה בז"א, או רק הגלמת האור, וי"ל לשיטתו הע"ס הן עצמות לבד, וגם לדעת הפרדס הן אלקות, ולהאגה"ק אלקות וגבול, ולכן הן ע"ס האורות והכלים יחד.

ריא) אך בסט"א אין החיות שלהם בבחי' התאחדות עמהם, דהרי סט"א אינם כלים לאור אלקי כלל וכלל, דהנה ידוע דהכלי לאלקות הוא הביטול דוקא דמה שבטל לאלקות ה"ז כלי לאלקות כו', וזהו הכלל בסט' דקדושה שהן בבחי' ביטול וע"כ הן בבחי' כלים לאור אלקי כו', ולא מיבעי הכלים דאצי' שהן אלקו' ממש (והביטול שבהם הוא בבחי' ביטול דיחו"ע כו' וכמ"ש במ"א וכמשי"ת), אלא גם בכללות סט' דקדושה דהכל הוא בבחי' ביטול, ע"כ הם כלי לאלקו' שהאלקו' מתלבש בהם בבחי' פנימי' ומתייחד עמהם כו', משא"כ הסט"א שנק' סט"א מפני