תכא

ע"י התשו' מעומקא דלבא שמעורר וממשיך בחי' עצמו' א"ס בחי' העלם העצמי שז"ע הענן כו', ועז"א כי בענן אראה בעצמותי כו', דהגילוי הוא בסוכות כו'. וז"ש תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגינו דע"י תקיעת שופר ממשיכים בחי' עצמות א"ס, וז"ע בנין המל' בר"ה שממשיכים מבחי' העצמות להיות רצון למלוכה, והו"ע המלך הקדוש שקדוש מצ"ע והוא בחי' העלם העצמי שסתום בעצם כו', וממשיכים משם הרצון למלוכה ע"י תקיעת שופר שהו"ע קבעומ"ש ותשו' כו', וכן ע"י תשו' דיוכ"פ שז"ע בכסה מה שמכוסה ונעלם בעצם כו', והגילוי הוא ליום חגינו בסוכות כו' (דבסכך הסוכה הוא בבחי' מקיף, וע"י הד' מינים שבלולב נמשך בבחי' פנימי' וכמ"ש ולקחתם לכם כו'). וע"כ העושה סוכתו תחת האילן כו', דאילן הוא ג"כ מקיף אבל זהו בחי' מקיף דאו"י וא"ז ההמשכה האמיתי' דמקיף דסוכה כו', ורק למלאכים הי' מספיק סוכה כזו להיות דמלאכים הן בעולם הבריאה וע"כ בחי' המקיף דאו"י הוא בבחי' סוכה להם כו', אבל גבי נשמות ענין הסוכה הוא המשכת המקיף דאו"ח כו', ועם היות דמצות סוכה היא בזכות והשענו

כו', מ"מ ה"ז למע' הרבה כו', וע"כ העושה סוכתו תחת האילן כאלו עשאה בתוך הבית להיות שזהו מקיף דאו"י השייך לגילוי ובא לידי גילוי כו', ועיקר ענין הסוכה היא שהמקיף דאו"ח שסתום בעצם ה"ז בא בבחי' גילוי כו'.

קיצור. ומקיף דאו"ח הוא שאדרבא מתעלם בעצמו מפני שהוא העלם בעצם, וכמו הקץ שנראה אדרבא ההיפך, דמב"ד יבוא בהיסח הדעת, וכמו משלי שלמה, דכמו שטבע הגילוי להתגלות כך טבע ההעלם להתעלם, ולמעלה ישת חשך סתרו, ומתגלה הארה, מגלה עמוקות מני חשך, גילוי הקו ויש בו מאור הא"ס, ומקיף דאו"ח בחי' העלם עצמי, וכשנמשך הוא שהעצם נמשך, מתן בסתר. וזהו העושה סוכתו תחת האילן פסולה, כי אילן מקיף דאו"י, וסוכה מקיף דאו"ח הנמשך לנש"י ע"י התשובה.