תכ

שיתגלה בחי' עדן עילאה סתימאה שזהו מה שסתום בעצם כו', ולפי שמתעלם בעצמותו ביותר ע"כ עוד נראה להיפך כו', וכמו משלי שלמה שאינו נראה כלל החכ' שבזה רק מה שאנו יודעים שיש בזה חכ', אבל בהתגלות הרי לא נגלה כלל החכ' שבזה כו', וכמו כח השכל ההיולי העצמי שכלול בעצם הנפש שהוא בבחי' סתום מצ"ע שאינו בבחי' מקור כלל כו'. ומה שסתום בעצם תמיד הוא חוזר אל העצמות בהעלם אחר העלם כו', דכשם שבחי' הגילוי טבעו הוא להתפשט ולירד למטה, שזהו הכלל שכל מה שבא בבחי' המשכה ה"ה עתיד להתגלות והיינו מפני שטבע הגילוי הוא לירד ולהתפשט כו', כמו"כ בחי' ההעלם טבעו הוא להתעלם יותר בבחי' העצמות כו', והיינו מה שנעלם בעצם דוקא (לא ההעלם של הגילוי כו') טבעו להתעלם כו' (ועמ"ש במ"א בענין רוח האדם העולה כו' ורוח הבהמה היורדת כו', דבחי' רוח הבהמה היינו בחי' האור והזיו המתפשט מן המאציל אל הנאצלים שהוא בחי' ירידה כו', והו"ע יותר ממה שהעגל כו' הפרה רוצה להניק ולהשפיע כו'). וז"ע ב' המקיפים בחי' מקיף דאו"י שהוא בחי' ההעלם השייך אל המקבלים

כו', ובחי' מקיף דאו"ח שהוא בחי' ההעלם דהמשפיע עצמו שמצד עצמו כו', והוא המ"ם סתומה שבבחי' התיישבות, וסמ"ך עגול שבלתי מתיישב אדרבה הוא בבחי' העלם בעצמו כו'. ולמע' היינו כמו ישת חשך סתרו שיש בזה ב' עניני מקיפים הנ"ל, א' שנק' חשמל עליון שמסתיר א"ע ומלביש א"ע בלבוש והעלם לגבי המקבלים שיוכל לבא אח"כ לגילוי בהם וזהו בהאור השייך אל המקבלים, רק שאינם יכולים לקבל עצם האור, ע"כ צריך להתעלם ומתגלה רק חיצוני' האור, ויש בזה גם מהאור המתעלם כו', וז"ש ישת חשך סתרו ואח"כ מגלה עמוקות מני חשך כו' (ובשרשו הוא בחי' הקו שנמשך מבחי' חשך הצמצום ומבחי' ההעלם דאוא"ס שלפני הצמצום שנתעלם ונסתר ע"י הצמצום ונתגלה אח"כ בהקו"ח כו', דע"ה שהגילוי הוא רק החיצוני' יש בזה גם מהאור שנתעלם כו' (וא"ז בחי' פנימי' הקו כ"א מה שבחיצוני' הקו יש בזה מהאור המתעלם כו' וכמ"ש במ"א (ועמשנת"ל פקל"ז)), והוא מבחי' האור דא"ס השייך אל העולמות כו'). והב' בחי' ההסתר וההעלם שבעצמות ממש ולא לגבי המקבלים בלבד שעז"א ג"כ ישת חשך סתרו, אבל סתר זה

הוא מצד העלם העצמות ממש שלא בא לגילוי כלל כו'. וזהו ג"כ ענין ח"ס דכולל ב' מיני סתימות הנ"ל, הא' סתימות לגבי המקבלים שלא ישיגוהו שאז יוכל לבא לפרקים בגילוי אפס קצהו עכ"פ כו', ויוכל להתגלות גם העומק בזה וכמו בחי' תעלומות חכ' כו' כנ"ל, והב' בחי' הסתימות שמצד העלם העצמי (שהוא כמו בחי' עתיק ממש) שהוא סתום מצ"ע שלעולם א"א שיבא לידי גילוי כו' (והגילוי בזה הוא שההעלם העצמי בא לידי גילוי כו', שזהו למע' מענין הגילוי שהוא שמתגלה רק הארה ושלפ"ע המקבלים היינו מה שהמקבלים כלים לזה כו', וכאן הגילוי הוא העצמי ולא שהמקבלים כלים לזה רק הוא בכח העצמות כו', והו"ע מתן בסתר יכפה אף, דמתן בסתר הוא גילוי בחי' הסתר והסתימות שמצ"ע, וע"כ יכפה כו' דכל בתי דינין אתכפיין קמי' לגבי גילוי העצמות כו').

וע"פ הנ"ל יובן משארז"ל העושה סוכתו תחת האילן כו', דהנה סוכה בחי' מקיף, אך זהו בחי' המקיף דאו"ח שמאיר בגילוי, וכנודע דמקיף דסוכה הוא מענן הקטרת דיוהכ"פ דכתיב בו כי בענן אראה, אראה בעצמותי כו', שזהו שממשיכים