תב

ומקשה הוא מפני שנכנס לעומקו של הדבר כו', וכידוע דכל ענין שכלי בשטחיותו הוא מובן ומושג וכאשר יעיין יותר בהענין יראה איך שאינו מושג עדייין, וכל מה שיעמיק יותר שיגיע יותר לעומקו יותר הוא מוקשה ההבנה עד אשר יבא ויגלה את אור האמת לעומקו כו', הרי שסבת ההעלם הזה שע"י קושיות המעלימים זהו ג"כ ע"י שבא לעומקו דוקא כו'. ומתון ומסיק הוא להביא כל אור שכל ולהורידו ולהמשיכו בבחי' או"י דוקא כו', והן ב' כחות נבדלות דחריף ומקשה הוא שחוש שכלו הוא בבחי' או"ח דוקא להעלים ביותר (געפינען די ניט רעכטקייט), וע"ה שבזה מגיע אל העומק יותר אבל אינו בא בהתגלות (דגם בעצמו אינו יודע אמיתית הענין איך שהוא כו'), דזה שהוא רק בהחוש דחריף ומקשה הגם שמגיע לעומק הענין (דהיינו שקבלתו בכל ענין אינו מקבל אותו כמו שהוא בשטחיותו כ"א שנכנס תיכף בעומק הענין), הרי מ"מ אין העומק מובן אצלו שהרי מקשה על זה, וכמו"כ העומק הבא ע"י הקושיות אינו אצלו בהתגלות כי הוא בלתי מסודר בהענינים ומסתבך בהם כו'. ומתון ומסיק הוא שכל ענינו הוא למצוא הנחת

הענין (די רעכטקייט) ואינו מגיע לעומקו כ"כ, אבל מה שיודע ה"ה יודע ומשיג בטוב כו'. והן ב' קוין בבחי' החכ' שמובדלים זמ"ז כו', אבל אמיתית החכ' הוא כשיש ב' הקוים (והו"ע קו האמצעי הכולל שניהם) והיינו שיש בו כח האו"ח שמגיע בזה לעומק הענין ביותר, והוא ג"כ מתון ומסיק והיינו שע"י הקושיות והסתירות מאיר אצלו עומק הענין (והיינו דע"י התכללות ב' הכחות הסתירות גופא הן באופן כזה שהן בס' והדרגה ואינו מסתבך בהענין כו', ואדרבה שבהם וע"י מאיר אצלו עומק הענין כו') ומביאו מן ההעלם אל הגילוי כו'.

קיצור. ויקדים שבחכ' יש כח ההפלאה והעלי' בהעאה"ע וכח הירידה, והוא חוש ההפשטה שתופס בתחלה בעצם הענין ועולה בפנימיותו ועומקו ביותר שלמעלה מתפיסת השגה, ויכול להיות גם לאחר ההשגה בהתלבשות, וכח הירידה הוא בחיצוניות העצמיות להלבישו ולהביאו למטה מטה, וחכם הוא שיש בו שניהם, ולפ"ע כחו בהפשטה כן כחו רב בהלבשה, וגם עצם הענין יוכל לבוא בלבוש, גם כענין חריף ומקשה שזהו מפני שתופס בעומק הענין והולך ועולה בעומקו בבחי' או"ח, ומתון ומסיק הוא חוש הירידה באו"י, ואינו בעומק כ"כ, אבל הענין ברור, וצ"ל שניהם, ועי"ז מאיר ומתגלה עומק הענין.

קצח) והנה ב' הכחות שבחכ' הגם שהם הפכים זמ"ז הנה באמת הן תלוים זב"ז, דמי שיש בו רק כח ההפלאה או רק כח הירידה א"ז אמיתית החכ' כו', דכאשר חסר כח הירידה ה"ה חסר בכח הזה וגם כח ההפלאה אינו בשלמות, וכנ"ל דחריף ומקשה לבד ה"ה בלתי מסודר בהענינים וגם לעצמו אינו יודע אמיתית הדבר כו', והחסר כח ההפלאה אין בו חוש ההעמקה וממילא לא יוכל לירד בהענין כ"כ כו'. ואמיתית החכ' היא שיהיו בו ב' הכחות וכח הירידה הוא לפ"ע כח ההפלאה כו', דלפ"ע כח ההפלאה שמגיע בעומק השכל ביותר למע' מכמו שהוא מושג כו', כמו"כ הוא כח הירידה שיוכל להמשיך ולירד עד למטה מטה ביותר, וכידוע דכח הירידה בשכל להביא כל אור שכל בבחי' השפעה אל הזולת זהו דוקא ע"י שיודע את אור השכל בעומקו ופנימיותו יותר וגם צריך לשנות את השכל מכמו