שצח

בס"ד. יום ב' דר"ה, תרד"ע

שיר המעלות ממעמקים קראתיך הוי', הנה מזמור זה תקנו לאומרו בעשי"ת, וצ"ל מהו"ע דבכ"י מעשי"ת צ"ל מזמור זה דשיר המעלות ממעמקים כו'. ובזהר בשלח דס"ג סע"א אי' ר' חזקי' פתח שיר המעלות ממעמקים, שיר המעלות סתם ולא פי' מאן אמרו, אלא שיר המעלות דזמינין כל בני עלמא למימר כו' ומאי הוא ממעמקים קראתיך, הכי תאנא כל מאן דמצלי צלותא קמי' מלכא קדישא צריך למבעי בעותי' ולצלאה מעומקא דלבא כו', ומי אמר דוד הכי והא כתי' בכל לבי דרשתיך (ופי' במק"מ וא"כ מה הי' צריך לו' עוד ממעמקים קראתיך כו'), אלא דבעי לכוונא דעתי' ורעותי' מעקרא דכל עקרין כו'. וצ"ל מהו ההפרש בין מ"ש בכל לבי דרשתיך למ"ש ממעמקים קראתיך שזהו מעקרא דכל עקרין כו'. גם צ"ל מ"ש דזמינין כל בני עלמא למימר דתנא דמאן דמצלי כו' מעומקא דלבא כו', וכי משו"ז זמינין כל בני עלמא למימר דא כו'. ולהבין זה ילה"ק משנת"ל דהכתר הוא בחי' ממוצע בין המאציל לנאצלים דלהיות שהנאצלים הן באין ערוך לגבי העצמות, וע"כ בכדי שיהי' חבור ושייכות להנאצלים אל עצמו' זהו ע"י הממוצע שכלול מבחי' עצמו' המאציל ומבחי' הנאצלים כו'.

קצו) אמנם עדיין אינו מובן איך הכתר הוא בבחי' ממוצע, מאחר דבחי' עליונה שבו שהיא בחי' תחתונה שבמאציל והוא בחי' עתיק או כשב"כ, דעתיק הוא בחי' העתקת העצמו' ה"ז בחי' עצמות המאציל ממש כו', וגם בחי' כשב"כ שזהו בחי' רצון העצמי כנ"ל פקצ"ה ה"ז בחי' עצמות א"ס ב"ה, הרי בחי' ומדרי' זו אינו בבחי' שייכות כלל אל הנאצלים ואינו נמנה עמהם, וא"כ ה"ה לעולם למע' כמו בבחי' עצמות המאציל כו'. ובחי' תחתונה שבו שזהו בחי' ח"ס בפרט וא"א בכלל לעולם נמנה עם הע"ס שזהו בבחי' מקור להם כו', הרי שהן ב' מדרי' נבדלות שזה במדרי' העצמות וזה במדרי' הנאצלים כו', ואיך הוא בבחי' ממוצע כו'. דכשם דעצמו' המאציל והנאצלים הן באין ערוך, כמו"כ הוא בהב' מדרי' שבהממוצע מאחר שזה בבחי' העצמות ממש וזה בבחי' שרש לנאצלים כו', ובפרט לפמשנת"ל פקצ"ד דענין הממוצע שיהי' חבור ושייכות אל הנאצלים עם עצמות המאציל, ואיך יהי' זאת ע"י ממוצע כזה שהמדרי' העליונה מובדלת לגמרי מהנאצלים והמדרי' התחתונה שייכה להנאצלים ואינה בערך המדרי' העליונה כו',

והיינו שבהממוצע גופא המדרי' התחתונה שבו היא באין ערוך לגבי המדרי' העליונה שבו, כי המדרי' העליונה שהיא בבחי' העתקה והבדלה לגמרי מן הנאצלים כמו"כ הוא גם לגבי שרש ומקור הנאצלים כו', ואיך יהי' החיבור והשייכות ע"י בחי' ממוצע כזה כו'. כ"א זה יכול להיות רק כאשר הממוצע הוא מדרי' אחרת שאינו לא העליון ממש ולא התחתון ויש בו מן העליון והתחתון כו', והיינו דע"ה שאינו העצמות מ"מ יש בו מבחי' העצמות ממש, וכמו"כ ע"ה שאינו התחתון דהיינו הנאצלים יש בו ממש מבחי' התחתון כו', ובממוצע כזה שייך לומר דלפעמים הוא נמנה ולפעמים אינו נמנה דע"ה נמנה במנין הספי' מצד מדרי' הנאצלים שבו, לפעמים הוא עצמו אינו נמנה במנין הספי' מצד בחי' העצמות שבו כו', וע"י ממוצע כזה יכול להיות חבור ושייכות הנאצלים אל העצמות מפני שהמדרי' התחתונה שבו