שצא
וגם המל' נק' אתה וכנודע דחכ' חסד ומל' נק' אתה כו'. ונמצא דבג' תי' ה' אלקי אתה נכלל כללו' הע"ס מהחכ' עד המל' כו'. ארוממך לרומם כללו' ההשתל' בבחי' רוממות הכתר כו', וזה נעשה ע"י העבודה דנש"י דלמס"נ באחד, דמס"נ הו"ע מסירת הרצונות והכוונה הוא למסור כל רצונותיו היינו גם הרצון בהגילוים, וכמ"ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי כו' רק להכלל בעצמות א"ס כו', ועי"ז מרוממים כללות ההשתל' דהיינו הגילוים העליונים בבחי' רוממות הכתר כו', ועי"ז ממשיכים גילוי אור חדש מבחינת פנימי' הכתר כו', דלכל המשכה צ"ל העלאה, וע"י העלאת ההשתל' בבחי' הרוממות דא"ס ממשיכים גילוי אור חדש כו'. והנה פסוק זה אמר ישעי' הנביא בנבואה כעין הקדמה להנבואה שאו' אח"ז שמנבא על ביטול מל' דנוגה וכמ"ש אח"כ ושמת מעיר לגל ואי' בבחיי דמעיר הן אותי' מיער והוא דחזיר מיער יתבטל ויהי' לגל כו', ובכדי שיתבטל מל' דנוגה צ"ל ע"י גילוי אור חדש מעצמות א"ס כו'. וזהו דבר"ה דאז הוא תכלית הרוממו' דא"ס וכמא' המלך הקדוש שקדוש ומובדל מצ"ע כו', אז דוקא אנו מבקשים
והרשעה כולה בעשן תכלה כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ, להיות שזהו ע"י המשכה מבחי' רוממות העצמות כו'. וזהו ג"כ מש"א ארוממך בכדי להמשיך גילוי אור חדש מבחי' עצמו' א"ס לבטל את מל' דנוגה כו'. וזהו אודה שמך אודה הוא ההמשכה מלמעלמ"ט כו', וההמשכה היא בשמך בחי' המל' להיות הגילוי בבי"ע, והוא שיהי' הנס בפו"מ והיינו שיהי' ביטול הנוגה בפו"מ זהו ע"י בחי' המל' שמאיר בגילוי בבי"ע כו'. כי עשית פלא בא לבאר סדר ואופן ההמשכה דהאור חדש איך שנמשך בכללו' ההשתל' בע"ס דאצי' ובבי"ע כו', ועז"א כי עשית פלא עצות מרחוק אמונה אומן כו', ואי' בזהר שם דכי עשית פלא הוא בחי' החכ' שהיא בחי' כיסוי ולבוש להאור דע"ק כו', והנה ידוע דחכ' נק' א' מל' אאלפך חכ' שהו"ע אולפנא ולימוד כו', אך זה כמו שהחכ' מאיר בגילוי והיינו בחי' הגילוי דחכ' שמאיר ומלמדת את הבינה כו'.
קצב) וכ"ז הו"ע אלף מה שהחכ' מאיר ומלמד לבחי' בינה, אמנם ענין פלא שהוא היפך אותי' דאלף היינו כשהחכ' עולה למע' ומעלמת לאור הכתר, דבחי' כתר הוא בחי' העלם והיינו שהוא בבחי' העלם לגמרי שאינו גם בבחי' מקור להשתל' כו', והיינו שא"ז בחי' ההעלם דכתר השייך אל הגילוי דההעלם הוא רק מה שאינו מתגלה כ"א הוא בחי' העלם בעצם שאינו שייך לגילוי כו', וכאשר החכ' עולה לגבי הכתר נק' אז החכ' ג"כ בשם פלא מל' הפלאה והעלם, כמו כי יפלא ממך דבר דהיינו שאינו מושג ונעלם כו', וכמו במופלא ממך אל תדרוש בחגיגה די"ג ע"א, ופרש"י במופלא במובדל ומופרש ממך שלא רצה הקב"ה לגלות לך (א"כ זהו ע"ד ולמכסה עתיק דברים שכיסה עת"י כו'), וה"ז היפך ענין הלימוד כו'. וענין ההעלם מה שהחכ' דוקא מעלים לאור הכתר, יובן עד"מ באדם ששכלו וכח חכמתו חזק יש בכחו להעלים ולהסתיר את התענוג גם בחי' התענוג שמגיע לעצם נפשו שלא יהי' נראה ונגלה כלל, דהנה כאשר מתענג באיזה דבר הרי התענוג בא בגילוי וע"ה שאינו בהתגלות כ"כ כמו השמחה שבאה בהתגלות
ובהתפשטות, משא"כ העונג שאינו בא בהתפשטו' והתגלו' כ"כ כו' (וכידוע ההפרש בין שמחה לעונג, דשמחה היא מהבינה וכמ"ש אם הבנים שמחה כו', דבחי' בינה להיות שזהו מה שבא בהתפשטו' והתרחבות שהשכל בא בהתגלו' ממש בהשגה בריבוי פרטים כו', ע"כ
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.