שפג

עצות מרחוק אמונה אומן, ופי' כי עשית פלא, דהנה ידוע דחכ' נק' אלף מל' אאלפך חכ' שהו"ע אולפנא ולימוד כו', ובגמ' שבת דק"ד ע"א אי' אלף בית אלף בינה והיינו שהחכ' נק' אלף ע"ש שמלמדת את הבינה, והענין הוא עד"מ הרב המלמד את תלמידו הרי מגלה לו שכל וסברא עמוקה וחדשה שלא הי' ביכולתו להשיגה הרי שהרב מגלה לו התחדשו' ממש כו', דזהו עיקר ענין ההשפעה מה שהרב מגלה לו ענינים חדשים שמעצמו לא הי' בא עליהם כלל כו', וגם מעמידו על בורי' שלא יכשל בה בטעות לעולם כו'. וכך בחי' החכ' מלמדת את הבינה, שהרי כל השגה דבינה הוא מנקודת החכ' הרי הבינה מקבלת מאור החכ' כו' (ועמ"ש מזה בד"ה תקעו עת"ר), וא"כ לכאו' בינה היא כמו בחי' כלי המקבל והאור הוא מבחי' החכ' וז"ע הלימוד כו', וכמו עד"מ ברב ותלמיד הרי אינו מתהווה מהות השכל של התלמיד מן הרב שכבר יש שכל להתלמיד ומשו"ז יכול להיות תלמיד ומקבל מהרב כו', ומ"מ הרי לא נתפתח שכלו עדיין (שכ"ה בכל תלמיד לפ"ע הרב כו'), וגם אינו יודע עדיין השגת הענין כו', והרב הוא שמלמדו שמפתח כלי שכלו

והשגתו שיהי' כלי לקבל כו', והוא התפתחות כלי ההשגה אל הענין השכלי שיהי' לו השגה בכלל בהשכלי הזה (ובד"כ הוא רק שיהי' לו שייכות אל זה השכלי), שזהו ג"כ ע"י ההשפעה שמשפיע לו ענינים שהן כעין הקדמה שבזה מתפתח שכלו והשגתו בענין השכלי הזה כו' ומגלה לו ומלמדו הענין שכלי ואיך להשיגו כו'. ועד"ז הוא בבחי' חו"ב, דע"ה דבינה הו"ע השגה מ"מ גילוי ההשגה וענין המושג שזהו בחי' האור הוא מבחי' החכ' כו', והיינו דבינה הוא כמו כח היולי והיא העילולית להשיג כו', וגילוי ההשגה דבינה והאור המושג הוא מבחי' החכ' כו', והיינו דמ"ש בע"ח דאוא"ס מאיר בכתר וחכ' בקירוב מקום ובבינה בריחוק מקום כו', ומבו' במ"א שכ"ז הוא בהמשכת האור הא"ס כמו שבא ונמשך ממדרי' למדרי' כו', ובבינה הוא בריחוק מקום דהיינו להיותו בבחי' השגה כו', ה"ז בא לבינה ע"י בחי' החכ' כו'. אמנם ממ"ש כאן נר' דמה שהחכ' מלמדת את הבינה הוא שפועל התחדשות דבר בבינה כו', וכמו במשל דמשפיע ומקבל הרי המשפיע מגלה לו ענינים חדשים שהמקבל לא הי' בא עליהם מעצמו, כמו"כ צ"ל בדוגמא

כזאת בחו"ב דהחכ' עושה התחדשו' בבחי' בינה מה שאין בה מצ"ע כו' (הגם דלמע' א"ז כמו למטה במשפיע ומקבל שהמקבל יש בו ג"כ ב' הכחות דחו"ב כו', וא"כ מה שהמשפיע מחדש לו היא התחדשות הענינים בהשכל מה שבכח חו"ב שלו לא הי' בא ע"ז כו', אבל למע' הרי בינה הו"ע ההשגה, ולהיות גילוי ההשגה והאור המושג הוא ע"י החכ' כו', וזהו ההתחדשות כו' (וכמו שאא"ל נהר בלא מעין כו' וכמ"ש במ"א דדוקא בכחות הנעלמים הכחות דחו"ב אינם תלוים זב"ז כו'). מ"מ צ"ל דהכוונה היא בענין הלימוד שהחכ' עושה התחדשות בבחי' בינה מה שאין בה מצ"ע כו', וצ"ל דבהעלם יש בבינה הכח ע"ז (וכמו בהמקבל שזהו דוקא כשהוא עלול אל ההתחדשות כו'), והיינו משום דבשרשם הרי הבינה היא כמו החכ' כו' וכמ"ש במ"א), וצ"ל מהו ההתחדשות. וילה"ק מה דאי' בירושלמי סנהדרין פ' חלק ע"פ דברי חכמים כדרבונות ג' שמות יש לו מרדע דרבן ומלמד כו', מרדע שמורה דעה בפרה, דרבון שהוא משרה בינה בפרה, מלמד שהוא מלמד את הפרה לחרוש בשביל ליתן חיים לבעלי' כו', אם לפרתו עושה אדם דרבן ליצרו הרע כו' עאכו"כ, וקאי על התורה שמורה דעה ומשרה בינה ומלמד כו', וי"ל שהן נגד ג' בחי' חב"ד כו',

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.