שעט

העצמי כו' וכמ"ש במ"א, מ"מ מה שבא בהתגלו' הוא בחי' מטר דתו' דהיינו בחי' חיצוני' התו' מה שבא בהשגה כו'. ומשיח יגלה בחי' פנימי' התו' בחי' טל תו' שזהו בחי' ג"ר דעתיק כו', והיינו כמו שהתו' היא בבחי' חכה"ק דא"ק תענוג העצמי כו' (וי"ל ג"כ שזהו בחי' קוב"ה דאסתכל באורייתא דהיינו בחי' א"ס המתלבש בחכ' דא"ק ובפנימי' התו' כו'). ואופן הגילוי יהי' בבחי' ראי' ממש והוא בחי' ראיית המהות כמו ראיית העין כו', ויהי' בשוה בכאו"א מישראל כו', והיינו מפני שיהי' הגילוי מבחי' עצמו' א"ס ממש כו'. והמשכה זו היא ע"י ה' אלקי אתה ארוממך ואזי יומשך מפנימי' עתיק כו', וזהו שאומר אח"כ אודה שמך פי' להמשיך האור החדש הזה גם בבחי' המל' דאצילות שנק' שמך בכדי שיהי' הגילוי בבי"ע כו'. ומש"א אודה הכוונה היא בבחי' המשכה לא לענין העלאה כי אחר שאמר ארוממך בהעלאה כו' אמר אודה שמך למטה ג"כ כו', ואומר אודה להיות כי הודאה הוא בבחי' עצמות כו' כידוע בענין ברכה והודאה כו', רק שבכ"מ הודאה היא בבחי' העלאה וכאן הכוונה על ההמשכה כו'. ועוי"ל מ"ש

אודה שמך להיות דהמשכת אור חדש אינו מאיר עדיין בבחי' פנימי' כו', דההמשכה בפנימי' יהי' כאשר יתבטל מל' דק"נ לגמרי כו', וכאן ההמשכה הוא בכדי לפעול הביטול כו', וכידוע דבכל המשכה שע"י עבודה בהסרת ההעלמות הנה בכדי להסיר ההעלמות ההמשכה היא ממדרי' זו גופא כו', וכמו"כ כאן המשכת האור חדש הוא בכדי לבטל ק"נ כו', הרי ההמשכה אינו עדיין בבחי' פנימי' ע"כ או' ע"ז אודה כו', וההמשכה היא מבחי' מל' דוקא שז"ע אודה שמך כו', והוא בחי' המשכת אור חדש זה גם בבי"ע להיות נס בפו"מ כו'.

וע"פ הנ"ל יובן מ"ש כי תצא למלחמה על אויביך, אויביך הוא הנה"ב והיציאה למלחמה הו"ע בירור הנה"ב כו', דהנה ידוע שיש ב' אופני בירור והן הבירור דתפלה ובירור דתו' כו', דהבירור דתפלה הוא בדרך מלמטלמ"ע, דתפלה נגד קרבנות תקנו. וענין הקרבנות הוא שמקריבין בהמה גשמי' ע"ג המזבח ונכללת באש שלמע' שז"ע אש אוכלה אש כו', דהנה החי הוא בחי' אש וכידוע דד' מדרי' דצח"מ הן כנגד ד' בחי' ארמ"ע והחי הוא בחי' אש כו', וכשנכלל החי באש שלמע' הו"ע אש אוכלה אש כו'. וכמו"כ הנה"ב הוא בחי' אש והו"ע חמימות התאוה ורתיחת הדמים בענינים הגשמי' כו', וע"י שמתבונן בהתבוננו' אלקי ומתעורר באה' ברשפי אש כו' כ"ז שורף ומכלה את האש דנה"ב כו' וכמ"ש במ"א, אך כ"ז הוא בדרך מלחמה להיות שבנה"א מה שבא לברר את הנה"ב ה"ז מדרי' התחתונות דנה"א, שהן בבחי' שייכות אל הנה"ב כו', ואופן הבירור הוא בבחי' התלבשו' שמתלבש ונתפס בהנה"ב לבררו כו' כנודע וע"כ הוא בדרך מלחמה כו'. ועז"א כי תצא למלחמה על אויבך כו', ואח"כ או' ונתנו ה"א בידיך שזהו הבירור

דתו' שהוא בדרך מלמעלמ"ט כו', וענין הוי' אלקיך הו"ע תומ"צ דהוי' הו"ע התו' דאורייתא מחכ' נפקת והוי' בחכ' כו', ואלקיך הו"ע המצות דרמ"ח פקודין הן רמ"ח אברי' דז"א כו', ועז"א ונתנו ה' אלקיך כו', שהבירור הוא בדרך מלמעלמ"ט כו' (שגם הבירור דמצות הוא בדרך מלמעלמ"ט וכמשנת"ל ד"ה שופטים), להיות שזהו ע"י התגלו' הנה"א כו'. הגם שזהו ג"כ במדרי' נר"ן כו', מ"מ ה"ז במדרי' גבוהות שהכחות דנה"א הן בהתגלות כו', וגם שזהו ע"י התו' כו', ע"כ הוא בדרך מלמעלמ"ט כו'. ועז"א ושבית שביו שביו של אויב כו', דע"י ב' הבירורים דתפלה ותו' הוא רק שלוקחים שביו של אויב