שעח

דמתחלה או' כשלישי המדבר שא"ז גילוי בחי' העצמו' כ"א מה שנמשך בש' הוי', ואח"כ ההמשכה היא מהעלם אל הגילוי שז"ע הברכה שא"ז בבחי' התחדשות ממש כו', אבל להיות והסירותי מחלה שיעקר המחלה לגמרי מעיקרה שזהו כעין שינוי יש מאין זהו דוקא ע"י ההמשכה מבחי' עצמות אוא"ס ממש כו'. דהנה כל בחי' התחדשו' מעיקרו וכמו הנס שהוא היפך הטבע להפוך כל הצירופים שנבראו בהם כל העולמות צריך שיבא האור מבחי' עצמו' אוא"ס דוקא, וכמ"ש במ"א בענין קשה לזווגם כקרי"ס, דקי"ס הוא קשה כבי' להיות שזהו שינוי הטבע כו' (ובמ"א נת' דהקושי דקי"ס הוא מה שהי' חבור עדאת"כ עם עדאת"ג והיינו שהיו במציאותם כמו שהן בבחי' עדאת"ג והי' בהם הביטול דעדאתכ"ס כו', וי"ל דכמו"כ הביטול דק"נ הוא לא שתתבטל לגמרי ממציאותה כ"א שתצא מטומאתה ומחולאתה ותתהפך לקדושה, והוא הענין שלעתיד יתהפך הגוף ויהי' אלקו' כו', שזהו למע' הרבה במדרי' מחבור עדאת"ג ועדאתכ"ס כו'), וכתי' גבי קי"ס מה תצעק אלי בעתיקא תלי' מלתא, דבכדי שיהי' הפך ים ליבשה זהו מבחי' עתיק שזהו גילוי אור חדש

שאינו בגדר העולמו' ומזה דוקא יהי' ההתחדשו' כו'. ועמ"ש הרמ"ז פ' בשלח דנ"ד ע"א שב' מיני זווגים יש למע', א' מסוד החיצוני' שאינו פוסק כו' ובו מתנהג הטבע המוטבע בארץ כו', והב' הוא זווג הפנימי' כו', והיותר מובחר הוא בהמשכה מעתיק, ואז תתחדש בעולם הנהגה מחודשת והיא עשיית הנסים השולטים על הטבע כו'. וכמו"כ הוא בכדי להסיר מקור החולי שהוא בחי' ק"נ עז"א והסירותי בעצמי כו' (ולפעמים כתי' והסיר ה' ממך כל חולי י"ל דחולי הוא בחי' התפשטו' לבד וכמארז"ל זה הרעיון כו'). והנה ידוע דלחמך זו תו' שעז"א ג"כ וברך כו', י"ל שזהו הבירורים בכח התו' שהוא הרחבת מקום הקדושה כו', וכמ"ש במ"א בענין ואלה מוסיף על הראשונים כו', ובכדי להיות ביטול הק"נ לגמרי זהו בכח עצמו' ופנימי' התו' דוקא כו'.

קיצור. וזהו הקדמה למ"ש אח"כ ושמת מעיר לגל מל' דק"נ שמסתיר על גילוי הפנימיות דוקא, וכשתתבטל יבא משיח גילוי עתיק ויהי' מלכותו מלכות עלם, וגם דלאום מלאום יאמץ, יתרון האור מהחשך, ובכדי שיתבטל מל' דק"נ צ"ל גילוי או"ח, ועבדתם את ה' אלקיכם שלישי המדבר שיהי' גילוי ש' הוי', וברך הוי' את לחמך, מהעלם אל הגילוי, גם לחמך הבירורים שע"י התו' שזהו רק שמרחיב מקום הקדושה, והסירותי מחלה ק"נ שיעקר לגמרי זהו והסירותי בעצמי.

קפו) ועד"ז יובן כאן דבכדי לעשות נס בהיפך הטבע כמו להפיל שר דק"נ הי' צריך להמשיך אור חדש כו', ועז"א בנבואתו פסוק דה' אלקי אתה ארוממך להעלות הכל לעצמו' אוא"ס ב"ה להמשיך משם אור חדש זה כו', ובאמת המשכת אור חדש זה הוא הגבה למע' מאד על כל המשכת אורות שנמשכו גם ביצי"מ כו', וכמ"ש הרמ"ז ס"פ בא ד"מ ע"ב ההפרש בין משה למשיח, דמשה המשיך מבחי' פנימי' אריך שהוא חיצוני' עתיק ומשיח ימשיך בחי' פנימי' עתיק ממש, וי"ל דזהו מה שע"י משה נתגלה בחי' מטר דתו' שזהו בחי' ז"ת דעתיק, וכידוע בענין גשם שזהו אור שבעת הימים כו', והגם דבאמת במ"ת ניתן הכל שהרי לא יהי' מ"ת עוד הפעם כו', ולכן פעל משה בנשמו' הגבוהות עכ"פ להיות תורתן אומנתן דהיינו המשכת התו' כמו שהיא בשרשה ומקורה בעצם התענוג הפשוט