שעז

ביטול מל' דנוגה כו'. וכאשר יתבטל ק"נ אז יבא משיח שהוא בחי' המל' שתתעלה בבחי' אור הכתר (והיינו שבמל' יהי' גילוי אור הכתר ממש ותהי' במדרי' הכתר כו'), וכמ"ש ועת"י יתיב מלכותי' מלכות עלם, דכאשר יאיר אור הכתר בחי' עתיק במל' אז תהי' מלכותי' מלכות עלם בבחי' נצחי', וכמ"ש ה' ימלוך לעולם ועד בבחי' נצחי' דא"ס כו'. דהרי ע"פ ס' השתל' הנה המל' היא בבחי' חסרון אור שזהו"ע מיעוט הירח כו', וגם כאשר ממשיכים הגילוים דס' השתל' בבחי' מל' שעי"ז נעשה המילוי בבחי' מל' שז"ע די מחסורו כו' הרי אין מילוי לגמרי כו' (שהרי אי אתה מחוייב לעשרו כו', וכמשנת"ל פקנ"ז), כ"א כאשר הגילוי הוא מבחי' רוממו' הא"ס דהיינו בחי' פנימי' עי"ז נעשה רוממו' המל' להיות בבחי' נצחי' דא"ס כו'. ובכדי שיהי' גילוי בחי' פנימי' הכתר ה"ז דוקא בהקדם תחלה מפלת מל' דק"נ, דכל זמן שלא נתבער רוח הטומאה א"א שיהי' המשכת בחי' הפנימי' כו', דמבחי' חיצוני' אוא"ס יכול להיות הגילוי גם כשלא נתבטל ק"נ לגמרי מפני שהגילוי הוא בבחי' מקיף לבד כו', אבל להיות גילוי בחי'

הפנימי' דאוא"ס (שצריך כלי דוקא כו' וכמ"ש במ"א), והגילוי הוא בבחי' פנימי' בנש"י כו', צ"ל קודם ביטול דק"נ כו'. וכמ"ש באריכות בלק"ת ד"ה למנצח על השמינית שלבחי' חיצוני' א"ק להיות שהוא בבחי' מקיף לבד אין לזה שום דבר המונע כו', אבל להיות גילוי בחי' פנימי' א"ק שזהו גילוי בבחי' פנימי' דוקא צ"ל הסרת הדברים המסתירים כו', וז"ע מצות מילה להסיר ההעלמות וההסתרים בכדי שיהי' גילוי בחי' פנימי' א"ק כו'. וזהו הטעם דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא, דשכר מצוה הוא עצמות האור של המצוה ושיאיר בבחי' גילוי ממש בבחי' פנימי' כו', וזה יהי' דוקא לעתיד שיהי' וחד חרוב דהיינו שתתבטל ההנהגה דעכשיו שמק"נ ויהי' שמם מזה אז יהי' גילוי אור עצם המצות כו', ועמ"ש בסש"ב פל"ז. ועוד זאת שהרי כתי' ולאום מלאום יאמץ וכתיב אמלאה החרבה לא נתמלאה צור אלא כו', וכמו"כ הוא להיפך דמילוי הקדושה הוא ע"י חורבנה של צור כו', והו"ע יתרון האור שמתוך החשך שע"י דאתכפי' ואתהפכא חשול"נ עי"ז דוקא נעשה יתרון האור כו'. והנה בכדי שתתבטל ק"נ לגמרי זהו דוקא ע"י

המשכת אור חדש מעצמו' אוא"ס ב"ה כו', והענין דהנה כתי' והסירותי מחלה מקרבך, ופי' מחלה הוא מקור החולי וכמא' מחלה זו מרה והוא בחי' ק"נ כו' וכמ"ש במ"א, ובכדי להסיר המחלה או' והסירותי בעצמי כו', דקודם לזה א' ועבדתם את ה' אלקיכם וברך את לחמך כו' שנא' בל' נסתר והוא כמו שלישי המדבר, ונת"ל ספקס"ט דשלישי המדבר והמספר זהו בחי' עצמו' אוא"ס המספר איך וידבר הוי' אל משה כו', וענין הספור הוא ההמשכה מבחי' אוא"ס לש' הוי', וכמו אנכי ה' אלקיך שמאנכי נמשך להיות הוי' באצי' ומהוי' דאצי' נמשך למשה כו' (ועמ"ש לעיל פק"ע), וזהו ג"כ ענין ועבדתם את ה' אלקיכם שזהו ההמשכה מבחי' שלישי המדבר בחי' אוא"ס שלמע' משם הוי' להיות הוי' והוא כדי להיות אלקיכם אלק' שלכם כו'. ועי"ז וברך את לחמך כו' קאי על ש' הוי' כי הברכה נמשך מש' הוי', וכידוע דברוך בחכ' כו' והוא ההמשכה מהעלם אל הגילוי כו', והיינו דלאחר שנמשך מעצמו' אוא"ס בש' הוי' אזי נמשך הברכה מש' הוי' מבחי' החכ' מהעלם אל הגילוי כו'. אבל אין בזה התחדשו' ושינוי דבר רק מה שהוא

בשרשו ומקורו יומשך בהתגלות כו', וכמ"ש הבחיי גבי אסוך שמן דאלישע שז"ע הברכה מיש ליש להגדיל הברכה (והיינו שתהי' ההמשכה כמו שהיא בשרשה כו'), וזה ביכולת הנביאים כו', וכך הברכה שיהי' וברך את לחמך זהו נמשך מבחי' חכ' כו'. ואח"כ והסירותי כמדבר בעד עצמו והיינו גילוי בחי' עצמו' אוא"ס ממש,