שעה

חכ' דעתיק בשם מופלא דבעתיק הכל בבחי' פנימי' כו', וכן חכ' שבכתר וגם חכ' דאצי' בחי' הפנימי' הוא בחי' מופלא כו', ומכ"ש דחכ' דא"ק הוא בבחי' מופלא כו', ואפשר י"ל דחכ' דא"ק הוא בבחי' אמון סתם שלמע' גם מבחי' מופלא כו', וזהו מ"ש בפסוק סתם ואהי' אצלו אמון כו'.

קיצור. ובאמת גם חיצוניות התורה שהיא בהשגה ובבחי' נבדל היא כולא חד, הא' מפני שהארת עונג העצמי (שהיא ג"כ עצמי) יש בכל המדרי' שבתו', והב' מפני שחכ' דתורה היא עצמי, והענין דבפסוק ואהי' אצלו אמון חשיב ה' דברים, והן הה' מדרי' שירדה בהם התורה, חו"ב זו"נ בי"ע, והכל מדבר בהמשכת פנימיות הכתר בחי' עונג, שהמדרי' הא' היא ואהי' אצלו אמון, אמון מופלא ומכוסה, שכל מופלא עתיק, וי"ל דכל פנימיות חכ' נק' מופלא, וי"ל דחכ' דא"ק נק' אמון סתם.

קפד) וביאור הענין ילה"ק מ"ש (ישעי' כ"ה) הוי' אלקי אתה ארוממך אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחוק אמונה אומן, ואי' בזהר בלק קצ"ג ע"ב הוי' רזא עילאה שירותא דנקודה עילאה כו'. ומבו' במ"א (ע"פ מאה"ז הנ"ל) דבג' תיבות הוי' אלקי אתה, נכללים הג' פרצופים דאו"א וז"א, וכנודע דהוי' הוא בחכ', וזהו היו"ד דש' הוי' שמורה על בחי' החכ' בפרט והוא עיקר ש' הוי' כו', והקוצו ש"י רומז על הכתר מקור החכ' וכמ"ש והחכ' מאין דכתר כו', ואח"כ אלקי הוא בחי' הבינה שנק' אלקים חיים כו', ומ"ש אלקי משום דהכוונה כאן על בחי' התבונה מקור המדות כו', ואתה הוא בחי' חסד דז"א כו', והן בחי' החסדים שמתגלים למטה מהחזה בבחי' מל' וכמ"ש אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק, אתה כהן לעולם היינו בחי' החסד דכהן איש החסד כו', ועל דברתי מלכי צדק הוא המשכת החסד בבחי' המל' כו' וכמ"ש במ"א. ונמצא דג' תי' הוי' אלקי אתה כולל כללות ההשתל' כו', ועז"א ארוממך והיינו לרומם ג' מדרי' בבחי' הכתר, וכדאיתא בזהר בשלח דנ"ה ע"ב ע"פ אלקי אבי וארוממנהו כמד"א

אלקי אברהם היינו בחי' חכ' שנק' אלקי אברהם כו', אר"י אי הכי מאי וארוממנהו דהא אלקי אברהם לעילא הוא, והיינו דבחי' חכ' הוא מדרי' גבוה כו' (וי"ל מפני שהיא למע' מהעולמות כו', דמקור העולמות הוא מבחי' המדות וכמ"ש זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה, אבל חכ' היא למע' ממקור לעולמות כו'), א"ל אפי' הכי אצטריך כו' דגם בחי' חכ' צריכה הרמה להעלותה בבחי' הכתר, דעיקר הרוממות הוא בחי' הכתר וכמ"ש המלך המרומם לבדו דקאי על בחי' פנימי' הכתר וכמשנת"ל פ"ל, ובחי' חכ' הגם שהיא למע' מבחי' מקור לעולמות כו', מ"מ ה"ה ראשית ההשתל' ונק' חכ' ידיעא כו', וכמשנת"ל (ד"ה נשא הב') דמש"א חכים ולא בחכ' ידיעא היינו בחי' החכ' שלמע' מאצי', אבל חכ' דאצי' הוא בחי' חכ' ידיעא כו', וכתר שנק' רם היינו שלמעלה מגדר השגה וידיעה כו', וז"ע יד רמה היינו מה שלמע' מהשגה כו', דיד הגדולה ויד החזקה נא' בה' הידיעה לפי שהן בבחי' השגה כו', ויד רמה נא' בלא ה' לפי שזהו למע' מהשגה כו', וע"כ צריכים לרומם בחי' החכ' ברוממות הכתר כו'. דהנה כתי' ויקרא הוי' הוי'

שיש ב' שמות הוי', הא' ש' הוי' דאצי' והוא בחי' החכ', והב' ש' הוי' דעתיק, וזהו הוי' אלקי אתה ארוממך לרומם ש' הוי' דאצי' לש' הוי' דעתיק כו', והוא בכדי להמשיך אור חדש מבחי' פנימי'