שעא

דאורייתא כו', מרקיע זה נוטף טל למזון הנשמו' כו', וידוע דטל הוא מבחי' עתיק כו', והיינו דעיקר מזון הנשמו' בג"ע הוא בחי' העונג כו'. ועפ"ז י"ל דחיצוני' התו' הוא בבחי' התקשרו' להיות שזהו כמו דבר הנבדל כו', ומש"א אורייתא וקוב"ה כו"ח ממש זהו בבחי' פנימי' התו' שהוא בחי' העונג שלמע' מהחכ' כו'.

קיצור. ובאצי' התורה מדברת בעניני אלקות, וכמו נגעים הוא סילוק אור אבא, ואונאה באופני ההמשכה דש' הוי', ומ"מ להיות שכ"ז בס' השתל' י"ל שזהו חיצוניות התורה, נובלות חשמ"ע, ולכן בכל עולם היא בהשגה, והפנימיות הוא העונג שבתורה שלמעלה מהשגה גם העונג שבהשגה, והוא בבחי' כליון גם העונג דאו"י, וגם מה שמשיב את הנפש ה"ז למעלה מכלים, וכמו מנוחה דשבת, וי"ל דעיקר שכר הנשמות בג"ע הוא העונג שבתורה, ובזה א' דכולא חד.

קפב) אך כ"ז אינו מתיישב עדיין דהרי במא' דתלת קשרין או' וכולהו דרגין על דרגין סתים וגליא, הרי שגם סתום דתו' הוא בבחי' התקשרו', ולפי הנ"ל הרי פנימי' התו' היא בבחי' חד ממש כו'. אך הענין הוא דגם בבחי' פנימי' התו' יש בחי' נגלה ונסתר, וכמ"ש בזהר בהעלותך הנ"ל פקע"ג שיש בתו' בחי' נשמתא ונשמתא לנשמתא כו'. והענין דהנה גם בחיצוני' התו' היינו בחי' הנגלית בהכרח שיש בזה בחי' סתום שלמע' מהשגה וכמו"כ גם בפנימי' התו' יש בחי' גליא כו', דהנה יש בגמ' כמה שרשים ויסודות שעליהם נבנו בניני התו' כו', וכמו אוקי ממוני בחזקת מרא, והמוציא מחבירו עליו הראי', ועל שרש הזה בנוים כל הסברות והטעמים על כל דין לומר שראובן נק' מרא קמא או ששמעון נק' מוציא מחבירו וכה"ג, וזה מושג היטב בשכלנו הטעם ששמעון נק' מוציא מחבירו וכה"ג, אך אם באנו לחקור ולפלפל על עצם הכלל מדוע אוקי ממונא בחזקת מרא שהרי חברו טוען נגדו ואפי' כשחברו אומר ברי והוא אומר שמא מ"מ אוקי ממונא כו', זה לא נוכל להשיג בשכלנו היטב כו', וכן בענין רשויות

לשבת אחר שנגלה לנו השרשים שרה"י הוא כך ורה"ר הוא כך אז נחקור ונפלפל אם זהו רה"י או רה"ר וביציאה והכנסה מזל"ז וכה"ג, אבל המקור והשרש מדוע רה"י הוא כך ורה"ר כך דוקא זה אינו מושג לנו, הרי שגם בנגלה דתו' עצם הדבר הוא סתום ונעלם מהשגה כו'. והענין דהנה באד"ר אי' ע"פ קווצותיו תלתלים שחורות כעורב שהן שערות דז"א בחי' שערות שחורות דאחידין בי' דכיין ומסאבן, ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא ובמסאבא כו', הרי דטעמי תו' במ"ע ומל"ת הן משערות דז"א, ובת"ז אי' ודלת ראשך כארגמן הם טעמי תו' והן בחי' שערות דנוק', ובאמת לא סתרי אהדדי, דהנה מוחין דז"א שרשם משערות דא"א, דאו"א מקבלים המוחין ממזל ונוצר ונקה ומשפיעים אותם לז"א כו' (וי"ל שזהו בחי' גדלות המוחין, שממשיכים ע"י עבודה שזהו בד"כ המשכה מלמע' מס' השתל' וכמ"ש במ"א בהבי' דצדקת פזרונו), וגם קוצי דשערי דא"א עצמו מכה בעורף ז"א ועי"ז מחלק הדעת דז"א לב' מוחין דחו"ג (עמ"ש מזה בהבי' דזכור את אשר עשה לך עמלק בתו"א פ' תצוה, ושם דעי"ז נעשה פב"פ היינו שמאירים פנימי'

המוחין להיות האה' בדרך ממילא לא רק בדרך חיוב והכרח כו' וכמ"ש במ"א, ולעיל פקל"ד נת' דכ"ז הוא מבחי' המוחין השייכים למדות לא עצמי' המוחין ממש כו', ובד"כ הוא בחי' מוחין דיניקה כו'), ועצמי' בחי' ומדרי' זו