שע

ממש , והוא קלי' עמלק, והתיקון הוא ע"י שקידה בתורה, וצ"ל בזה יתרון אור, וכ"ז מדבר בעניני הנבראים.

קפא) והנה התו' כמו שהיא באצי' ה"ה בעניני' דאלקו', וכמו ענין הנגעים הוא דש' אהי"ה בריבוע בגימט' דם, ונודע דשם אהי"ה הוא בבינה והוא בחי' אלקי' חיים בחי' בינה הממשכת האור והחיות (שזהו הדם) לאברי' דז"א, ובינה מקבלת מאור אבא שהוא בחי' מים העושה התפשטו' הדם כו', וכמא' אכל ולא שתה אכילתו דם היינו שאינו מתפשט בהאברי' כו', וז"ע אדם א' דם שע"י הא' הוא התפשטו' הדם כו', והבהרת הוא מניעת התפשטו' הדם בחי' ש' אהי' מחמת שאין אור אבא יכול להתפשט בז"א כו', ואזי יכול להיות בחי' נגעים שזהו דבחי' ק"נ דאצי' יונק מבחי' עור אדה"ע בחי' ז"א דאצי', ואזי והובא אל הכהן וצריך הסגר שבעת ימים שהן הז' יומין עילאין דאצי' כו', וכהן יראנה שהוא בחי' יסוד אבא כו', שכ"ז הוא במדרי' אלקו' כו'. וכן בענין האונאה מאריך בזה בע"ח ובד"כ הוא כשהצירוף דש' הוי' נמשך ביותר מס' ההמשכה אז נתאנה המוכר שהוא המשפיע, ואם להיפך נתאנה המקבל כו', דהחכ' בזה הוא בענין המשכת ש' הוי' שהוא בחי' א"ס כו'. וי"ל שג"ז הוא בכלל בחי' חיצוני'

התו' להיות שכ"ז הוא שמדבר במדרי' דהשתל' ע"ה שזהו במדרי' דאצי' שהוא אלקו' ממש, מ"מ מאחר שזהו במדרי' דהשתל' ה"ז בחי' חיצוני' לבד כו', וכ"ז הוא מבחי' חיצוני' החכ' דאצי' שנק' נובלות חשמ"ע כו' כנ"ל, וע"כ ה"ז בא בהשגה בכל עולם שהוא, דכשם שהנגלה דתו' למטה ה"ז בא בהשגה וכמו הלכות הגשמי' הנ"ל דהמחליף פרה בחמור ואונאה וכה"ג ה"ה אצלנו בהשגה ממש, כמו"כ הוא רוחני' התו' בעולמו' עליוני' וכמו השגת הנשמו' בג"ע בעסק התו' שלהם שזהו בבחי' השגה ממש כו', וכ"ה בתו' דאצי' שמדברת בעניני' דאלקו' ה"ז בבחי' השגה ממש באצי' כו', והיינו לפי שכ"ז הוא מבחי' חיצוני' החכ' שבאה בהשגה דבינה כו'. ועיקר בחי' פנימי' התו' י"ל שזהו בחי' העונג שבתו', דעונג בעצם הוא למע' מהשגה דגם העונג שבהשגה דהענין המושג ה"ה בבחי' השגה ובבחי' תפיסא והתיישבות כו', הרי תענוג הנפש שבהענין ה"ה למע' מהשגה ואינו בבחי' התיישבו' ואדרבה מביא לידי כליון, וכמו נכספה וגם כלתה נפשי שזהו היפך ההתיישבות כו' (וא"ז רק בתענוג דאו"ח דשם הוא בבחי' כליון ממש כו',

אלא גם בתענוג דאו"י התענוג גורם כליון הנפש בהדבר שמתענג בו כו', וגם מה שהתענוג משיב את הנפש וכמו נחת רוח שהוא בבחי' השבה והנחה כו' ג"ז הוא למע' מהתיישבות בכלים כו', וכמו שבת שהוא בחי' מנוחה ועונג וכמ"ש וירא אלקים כו' והנה טוב מאד שזהו המנוחה והעונג שאחר היגיעה כו' (אם כי לא בעמל ויגיעה כו'), ויש בחי' עונג ומנוחה שלמע' מזה והוא בחי' שבתא דיומא הנק' שבתו של שבת כו' וכמ"ש במ"א. הרי באמת הגילוים דשבת הן למע' מהשתל', וכנודע דמוחין דאבא למע' מהשתל' והוא מה שהחכ' נק' עדן כו'). וי"ל דהעונג שבתו' זהו עיקר שכר הנשמו' בג"ע והיינו לא רק ההשגה כ"א בחי' התענוג שמתענגי' בלימוד התו' וכמא' נהנין מזיו השכינה תענוג הנשמה כו', דהעונג זהו עיקר הקבלת שכר כו', וכמ"ש בסי' בפי' ברוך משלם שכר טוב דזיו הוא בחי' זיווא עילאה דעתיקא, וז"ע שכר טוב דהגילוי בג"ע לנשמו' הוא מבחי' עתיק דברי' כו', ועמ"ש בסש"ב ח"ב ספ"ה, ורקיע זה נק' רזא