שסט

בחי' הביטול במציאו' כמו שהוא בהדעה העליונה כו', ובאמת בההתבוננות איך שהוא הארה לבד הרי גם לפי דעה התחתונה אינו תופס מקום כלל כו', והביטול דהעדר תפיסת מקום (כשמרגיש העדר תפיסת מקום שלו) הרי מתבטל במציאותו כו', וכמו הקטן לגבי הגדול הרי מתבטל לגמרי (ער פארלירט זעך) כו', ובמ"א מבו' דהביטול דהעדר תפיסת מקום הוא הביטול בההתפשטו' לבד וכמו שרגא בטיהרא כו'). ואתם בני יעקב לא כליתם שאינם באים לידי כלוה"נ ואדרבה הוא בבחי' קרירות שאינו מתפעל כלל, והסבה לזה הוא להיותם בני יעקב עקוב הלב מכל והו"ע טמטום הלב שנעשה כאבן שאינו מתפעל משום דבר כו', והעצה לזה הוא ויט שכמו לסבול לקבל עליו עול תו' כו', שהתו' היא עוז ותושי' כו', וכמ"ש בתו"א ד"ה בחדש השלישי, וכמו מים הנוטפים על האבן שנעשה בו חלל כמו"כ התו' מתשת כח הנה"ב ונותנת עוז לנה"א כו'. גם י"ל חמרא קרירא לי' בתוקף זריחת השמש הוא כענין בני מחוזא דחזיין יקרא דאורייתא כו', והיינו גם שרואה הפלאה דאלקו' וכמו בהתבוננו' דשאו מרום עיניכם כו' איך שיש כח א"ס בנבראי'

כו', שזה מושג ומוכרח מאד מהנבראי' עצמן שיש בהם כח א"ס כו', והוא מהקיום שלהם דנבראים העליונים קיימין באיש, ונבראי' התחתוני' קיימים במין כו', דע"ה הווים ונפסדים וההפסדות שלהם הוא הכרחי מפני שכל מציאותם הוא מהרכבה כו' וכמ"ש במ"א, ומ"מ המה קיימין באיש ובמין הרי בהכרח שיש בהם כח א"ס המקיים ומתמיד מציאותם כו', וכמו"כ בהתנועה שלהם מה שמתנענעים תמיד בלי הפסק מוכרח שזה מכח הא"ס שבהם כו' וכמ"ש במ"א ועמשית"ל, וזהו שאו מרום עיניכם וראו כו', שזהו בבחי' ראי' ממש כמו ראי' חושי' ממש שרואין כח א"ס שבנבראים כו'. וכאשר בהשגתו הוא רואה ממש שיש כח א"ס בנבראים ובפועל אינו נראה כלל הכח הא"ס כ"א הנברא הגשמי ונמשך אחרי הישות כו', הרי מזה צ"ל האהבה והרצון בתוקף מאד שיהי' נראה הא"ס בגילוי כו', והו"ע חולת אה' בבחי' תוקף האה' והתשוקה ביותר כו' וכמ"ש במ"א, ומ"מ אינו מתפעל. וע"י עסק התו' בפועל בשקידה וביגיעה גדולה ה"ה מתקן ומברר גם קלי' חמור כו', אך בבירור זה הרי צ"ל בו יתרון דיתרון האור הוא מן החושך, ולהיות שהחמור

הוא קלי' קשה דבד"כ ענין הקרירות הוא קשה מאד וכידוע בענין קליפת עמלק אשר קרך כו', הרי בהבירור צ"ל בזה יתרון גדול כו'. וזהו המחליף פרה בחמור פי' פרה הוא הנה"ב ומחליפה במשא ועול החמור, צ"ל יתרון אור מחליפין אלו כו', ובזה הוא הלימוד בג"ע, וכן בכל ההלכות ברוחני' הענינים כו', ומ"מ הרי כ"ז הוא מדבר בעניני הנבראים כו', ומאחר שמדבר בעניני הנבראים ה"ז בחי' חיצוני' התו' כו'.

קיצור. ובאגה"ק בקו"א דמהות ח"ע המתלבשת באור הנשמה דמל' דברי' מתלבשת בהלכות דתורה, וה"ז כלים דמל' דאצי', ולכן גם התורה בברי' היא בחי' חיצוניות, ושם הוא ברוחניות, וכמו הנגעים סגירותא היינו שנסגר כלי השגת הנבראים, המחליף פרה בחמור דשניהם מפני שור, אך חמור בה"ט והו"ע הקרירות, דהנה אני ה' לא שניתי מפני שהכל רק הארה, ומזה צ"ל כליון אל העצמות, וגם מההרגש דהעדר תפיסת מקום צ"ל הביטול במציאות, וגם מובן בזה איך דכולא קמי' כל"ח, ואתם בנ"י לא כליתם, וצ"ל כשור לעול בתורה שהיא עוז ותושי', גם קלי' חמור שאינו מתפעל מהתבוננות כח הא"ס שבעולם שזהו בבחי' ראי'