שנט

דנה"א בנה"ב כו', וכידוע המשל מכלי ההגבהה הנק' ליווער שצריכים להעמידו תחת המשא דוקא ואז מגביה את המשא, וכמו"כ בכדי לפעול הבירור בהנה"ב זהו דוקא ע"י התעלמות הכחות דנה"א בנה"ב שעי"ז הוא הבירור כו', והיינו שע"י היציאה היינו ההתגלות דכחות הנה"א עי"ז גופא פועל הבירור בהנה"ב כו', וגם לאחר שנתגלו הכחות דנה"א אופן הבירור הוא בדרך התלבשות בהנה"ב וכידוע הענין, וזהו ע"י ההתעלמות שהי' בתחלה דהיינו דאופן ההתלבשות שלו הוא בבחי' התעלמות ע"כ העבודה אח"כ היא ג"כ בבחי' התלבשות כו', ולכן בתחלת העבודה שהכחות הם בהתעלמות דכ"ה בכ"י דבתחלת היום הכחות דנה"א הם בהעלם כו', וכמו בגשמיות בעת השינה הרי כחות הנפש הם בהתעלמות ומה שבהתגלות הוא הגוף, דבעת שהוא ער הרי ההתגלות דכחות הנפש הם יותר מהגוף (אדרבה אז נראה ביטול הגוף אל הנפש כו'), משא"כ בעת השינה הגוף הוא בהתגלות והכחות הן בהעלם כו'. וכמו"כ הוא בהעבודה הן בכל יום והן בתחלת העבודה שהכחות דנה"א הן בהעלם כו', והתגלות הכחות דנה"א הוא ע"י התו' כו', וכידוע שהתו' נק'

עוז ותושי' שמתשת כח הנה"ב ונותנת כח ועוז לנה"א כו', וע"כ בתחלת עבודה בכ"י צ"ל תחלה עסק התו' שמתשת את הנה"ב ומסירה ההעלמות וההסתרים וגם נותנת כח בנה"א להיות התגלות כחותיו בהשגה והתבוננות ובהתעוררות אהוי"ר כו'. וכאשר התפלה היא כדבעי בהתגלות הנה"א ובהתקשרות באלקות, אזי העסק התו' שאחר התפלה הוא בהתקשרות נפשו בתו' בחכ' ורצונו ית' וממשיך המשכת אוא"ס בתו' כו', והיינו דעסק התו' שאחר התפלה אינה בכדי להאיר נפשו כ"א בכדי לקשר נפשו בהאוא"ס המאיר בתו' כו', וזהו שאחר ואהבת אומרים והיו הדברים האלה בד"ת הכתוב מדבר שממשיך אוא"ס בתו' ומאיר האור בנפשו כו', והיינו דע"י ההקדמה דאה' דובכל מאדך ממשיך המשכת אוא"ס בתו' ומקשר נפשו בהאוא"ס שבתורה שז"ע והיו הדברים האלה כו'. אך לכאורה צ"ל מהו ההתחדשות בההתקשרות שבתו' שהרי גם בתפלה הוא קירוב והתקשרות נפשו באלקות כו', וזה גופא מה שנמשך אוא"ס בתו' זהו שמעוררים וממשיכים ע"י התפלה כו', וא"כ מהו ההתחדשות בהתקשרות זאת. וי"ל בב' אופנים הא' דבתפלה הגם שנעשה בבחי' קירוב

לאלקות, מ"מ אין האור מאיר בנפשו בגילוי ממש כ"א ע"י התורה דותורה אור והוא בבחי' או"פ כו', ובפרטיות הרי התפלה היא בבחי' רצוא ע"כ הגם שנעשה קירוב נפשו לאלקות בתפלה א"ז בבחי' גילוי בבחי' התיישבות בנפשו כו', והשוב הוא בתו' כו', והגילוי שע"י התו' אחר התפלה הוא בבחי' תוס' אור בתו' כו' (והיינו דמה שמאיר לו מאור התו' דקודם התפלה שהיא לדעתי' דנפשי' לבד ה"ז רק הארה לבד ובהתו' שאחר התפלה מאיר אור עצמי כו'), וזה גופא מעורר וממשיך ע"י התפלה רק שבתפלה א"ז בבחי' גילוי עדיין והגילוי הוא בתו' כו'. והאופן הב' י"ל דקירוב נפשו בתפלה הוא בבחי' אלקות השייכות אל העולמות כו', דההתבוננות בד"כ באיזה מדרי' באלקות שתהי' ההתבוננות ה"ה בד"כ באלקות השייך לעולמות דהיינו בבחי' הארה לבד כו', אבל בעצמות אינו שייך התבוננות כו', דגם ההתבוננות ברוממות והפלאת אוא"ס (הנק' עצמות אוא"ס כו') הכל הוא רק בהאוא"ס השייך לעולמות כו', אבל בעצמות אוא"ס אינו שייך גם ההתבוננות ההפלאה כו' וכמ"ש במ"א. והנה בפסוד"ז או' וירם קרן לעמו, קרן הוא המשכה עצמי' כו' כנודע, זהו רק מה שמחלק בין ההמשכה שבעולמות לההמשכה של נש"י, דלנש"י ע"י התו'