שנה

המצוה בעבודת עבד שהוא הביטול לבעהר"צ, ויש בזה שמחה מה שמקיים רצה"ע וגורם נח"ר, ולמעלה מזה שהשמחה היא מהנח"ר שלמעלה, ובפנימיות הוא שהשמחה והעונג שלמעלה הוא השמחה והעונג שלו, והיינו שאין זה עונג שלו כלל כ"א העונג שלמעלה, והשמחה היא בעצם המצוה, הגם שאינו יודע מה היא המצוה והתענוג בזה, והוא מצד הביטול והנחת עצמותו, וכמו העבד שמהדר ביופי המלאכה מפני התענוג, והוא התענוג של האדון, וי"ל דכמו"כ בתורה התענוג בשעשועי המלך, וי"ל שז"ע ג"ש הראשונים יושב ועוסק בתורה, והוא שהתורה היא בבחי' מתנה. ובזה יובן מ"ש ואתחנן מתנת חנם, להראות את עבדך ביטול עצמי.