שנד

ירושה וכמ"ש תורה צוה לנו משה מורשה כו', ופעמים ארז"ל התקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך כו', ופעמים נק' בשם מתנה, וכמ"ש בברכת התו' אשר נתן לנו תו' אמת נותן התורה כו' ונק' מתן תו' כו'. דענין התקן עצמך היינו מה שבא בבחי' יגיעה דבאתעדל"ת אתעדל"ע כו', וענין הירושה הוא ע"י הבירורים דתו' שעי"ז יורשים אורות דתהו כו', וענין מתנה דתו' זהו בחי' אתעדל"ע מצ"ע והו"ע פנימי' התו' בחי' שעשועים העצמי' כו', אך מתנה אינם נותנים כ"א להראוי והיינו ע"י הביטול עצמי כו', דגם הביטול העצמי הוא בבחי' המשכה מלמעלה כו', ועי"ז מגיע לבחי' טל תו' בחי' שעשועים העצמי' כו', דאז הוא בעצם למע' מכל בחי' חיות ועונג שבעולם ובדוגמא שלמעלה ממש כו'.

וע"פ הנ"ל יובן מ"ש ואתחנן אל ה' כו' אעברה נא ואראה את הארץ כו', דהבקשה ואראה את הארץ הוא שרצה לפעול בכללות נש"י בחי' ההמשכה מלמעלמ"ט כו', וזהו"ע אעברה נא שהו"ע ההמשכה מלמע' באתעדל"ע מצ"ע כו', וז"ע הראי' שהיא המשכה מלמעלמ"ט כנודע, וגם ראי' מורה על הביטול העצמי דהרי ראי' היא מקרוב וכאשר הוא מקרוב אינו שייך ענין התשוקה כו', דכל רצון ותשוקה שייך רק כשהוא מרחוק אבל לא כשהוא מקרוב כו', וכמו העומד לפני המלך אינו שייך הריצה אל המלך כ"א הביטול שמתבטל בעצם מהותו כו'. וזהו"ע ואראה שמורה על ב' הענינים על בחי' ההמשכה מלמעלמ"ט ועל הביטול העצמי שהוא הכלי לזה כו', ומשה עצמו הי' במדרי' זו, וכמ"ש ונחנו מה שהי' בבחי' ביטול והי' מאיר בו גילוי בחי' עצמות א"ס וכמ"ש וירא ראשית לו בחי' ראי' כו', וע"כ הי' ביכולתו לפעול זאת בכללות נש"י כו', וזהו אתה החלות להראות את עבדך בחי' ראי' שזה הי' מדרי' משה כו'. וענין אתה החלות הו"ע ואני המתחיל כו' דבמ"ת עמד ובטל הגזרה ואני המתחיל וירד ה' על ה"ס כו', דבמ"ת הי'

בבחי' המשכה מלמעלמ"ט כו'. וזהו ג"כ אמרו את גדלך ואת ידך החזקה בחי' תגבורת העצמות להיות בבחי' המשכה כו', אשר מי יעשה כמעשיך וכגבורותיך והו"ע ההפלאה שזה דבר נפלא מאד להיות המשכת העצמות, דע"ה שמובדל בערך מהעולמות ומ"מ ה"ה נמשך כו', שזה רק בכח העצמות כו', וזה רצה לפעול בכללות נש"י כו'. וזהו ג"כ אומרו להראות את עבדך בדרך שפלות שהו"ע הביטול עצמי בבחי' עבד כו' כנ"ל שזהו הכלי להמשכת העצמות כו', ואלו הי' משה מכניס לארץ לא הי' בזה שינוים שלא הי' חורבן בהמ"ק כו', והי' הגילוי לכל ישראל בשוה כו', כי בהמשכה מלמעלמ"ט לא יש חילוקי מדרי' כו', וכמו שיהי' לעתיד כו'. וזהו ג"כ ואתחנן אל ה' מל' מתנת חנם וכ"ה במד"ר כאן שא' מתנת חנם אני מבקש מאתך וכנ"ל דמדרי' זו בתו' היא בבחי' מתנה כו', וכ"ז הי' בשביל ישראל לא בשביל עצמו וכדאי' בילקוט ע"פ תפלה למשה א"ל הקב"ה מה אתה מבקש א"ל איני מבקש בשבילי אלא בשביל ישראל שיהי' בחי' המשכה הנ"ל, וזהו ואתחנן אל הוי' בחי' מתנת חנם כו' אתה החלות דואני המתחיל שזהו ההמשכה מלמעלמ"ט

כו' אעברה נא ואראה כו' לפעול המשכה זו בכללות נש"י כו', ומשה לפי שהי' בעצמו במדרי' זו הי' ביכולתו וזה הי' כל בקשתו לפעול ההמשכה מלמעלמ"ט בכללות נש"י כו'.

קיצור. וצ"ל מאחר שזהו רק שעשועי המלך מפני מה נענש ע"ז, יקדים שיש במצות כוונת המצות שהביטול וההמשכה היא בגילוי הרצון, והב' קיום