שנ

אם בקירוב או בריחוק כו', וכמו"כ הוא הדוגמא למע' דכל הארה ה"ה מוגבלת בהמשכתה שיש בה חילוקי מדרי' באופן הגילוי ומסתיים המשכתה כו'), אבל התענוג שבתו' אין לה קץ וגבול להיותה בבחי' תענוג עצמי כו'. וע"ה שהתו' הוא או"פ מ"מ אין בה הגבלה כלל לפי שהוא תענוג עצמי כו' (דבאמת יש בחי' תענוג העצמי גם בהתו' שירדה למטה כו', רק שבתו' שלמטה א"ז מאיר בגילוי כו'), וע"כ כל בחי' חיות ועונג שבעולם הוא כלא ממש לגבי התו' בפנימיותה שהוא בחי' התענוג שבה כו' (אבל לגבי התו' כמו שהיא למטה דהיינו חיצוני' התו' הגם שיש בה ג"כ התענוג העצמי, מ"מ א"ז מאיר בגילוי וע"כ האור והחיות של העולמו' תופס מקום כו', והתגלו' בחי' תענוג העצמי בתו' למטה הוא ע"י הבירורים דוקא כו', והעיקר הוא בהבירורים שבתו' עצמה כו'. דהנה יש בירורים שמבררים בכח התו' וכמו ר"י כולהו תנויי בנזיקין הוה שזהו לברר בירורי' כו' כנודע, אך זהו מה שהתו' מבררת בירורים בעולם כו' (וזה ג"כ למע' הרבה מהבירורי' דתפלה כמ"ש במ"א), ויש בירור שהתו' מתבררת בזה והו"ע מאן דדייק

במלין דחוכמתא כו', והו"ע הקושיות ותירוצים שזהו הבירור דתו' עצמה כו', דאופן הלימוד בזה הוא לאמת אמיתי' התו' כו', והיינו שא"ז בכדי להמשיך אור בנפשו כ"א לאמת כו', וכמ"ש מזה באורך בד"ה יו"ט של ר"ה, רס"ו, ועי"ז מאיר בגילוי בחי' התענוג העצמי כו', אבל בלא זה אינו מאיר התענוג העצמי בתו' שלמטה כו'). והענין הוא דהנה אי' בב"ר פי"ז ג' נובלות הן כו' נובלות חכ' שלמע' תורה, וכמו פירות הנובלות מן האילן שהוא להיותם מותרות חיצוני' הפירות כו', כמו"כ הוא למע' דבחי' ח"ע דאצי' חכים ולא בחכ' ידיעא שהיא למע' מהשגה כו', ומה שנמשך מבחי' ח"ע להתהוות אותי' התורה (שהרי מה שנתגלה מהתו' הן רק אותי' התו' כמשי"ת בסמוך, הרי האותי' וגם האור המתלבש בהאותי') אינו אלא מבחי' אחורים וחיצוני' החכ' שהיא בחי' נובלות חכ' כו'. דהנה יש בתו' טעמים נקודות תגין אותי', שהאותי' הן בבחי' מל' ושרשן מבחי' ח"ע דאבא יסד ברתא דיסוד אותי' התו' הן מבחי' חכ' כו', אבל זהו רק מבחי' אחורים וחיצוני' החכ' כו', וזהו מה שנמשך מתושב"כ לתושבע"פ דמל' פה

תושבע"פ קרינן לה כו', וכנודע דתושבע"פ הוא פי' וביאור המצות שבתושב"כ, ומה שבא בגילוי בתושבע"פ הוא רק בחי' אחורים וחיצוני' מבחי' החכ', והיינו רק גוף המצוה והיינו בחי' החכ' המלובשת באותי' התו', וכמו מ"ט אמר קרא דכל דרשות התו' הן מבחי' האותי' כו', אבל מבחי' טנ"ת לא בא בגילוי בתושבע"פ רק מעט מזעיר וכמו רע"ק הי' דורש על כל קוץ וקוץ כו', וכמו יש אם למקרא שזהו בנקודות כו', וכן כל מה שנתגלה בס' הקבלה מבחי' טעמי תומ"צ ה"ז רק מעט מזעיר כו'. ובאמת גם תושב"כ והתו' כמו שהיא למע' באצי' ה"ז בחי' נובלות לגבי בחי' חכ' שלמע' שהיא בחי' חכ' שבכתר וחכ' דא"ק כו', וז"ע או"א במזלא אתכלילן ובי' תליין כו', וכמו השערות שבאין בדרך דילוג מהמוחין, כמו"כ בחי' ח"ע יונק מבחי' שערות דח"ס שבא בדרך דילוג והו"ע בחי' נובלות כו'. וע"ד מ"ש במ"א בענין צאן לבן דצאן הו"ע היציאה מגדר ההשתל' וההדרגה מבחי' לובן העליון כמו פרט ועוללות כו', דלובן העליון זהו בחי' א"ק שהוא הכלל הראשון הכולל כל העולמות כו' (לא רק ראשית ההתהוות, דהיינו

ראשית המציאו' כו'), ומשם יצאו בחי' אורות עליוני' שלא בהדרגה כמו פרט הנושרים מן האילן כו', דלהיות ששרש המשכתם הוא ממדרי' גבוה מאד אא"ל