שמג

משה להיות שזהו בחי' התגלו' והתחלת משנה תורה נאמר מפי שלישי המדבר, להורות שכ"ז הי' כלול בהכלל דא"ק, וכמו שהיו בבחי' הכלל דא"ק באופן כזה נתגלו מן הכלל אל הפרט כו'.

קיצור. אמנם בחי' עצמות המאציל עתיק דא"ק למעלה מגדר זמן, דבכתר הוא מטול"מ שאינו התחלקות, וי"ל דזהו באריך, ועתיק להיותו העתקת העצמות אינו שייך גם מטול"מ, ובכדי שיהי' בחי' הזמן נאצל בחי' א"ק שכולל הכל בפרטיות ובסקירה א', וזהו שנק' מח' והיא מח' אחת שאינו במציאות, גם לא בהגדרה מופשטת (דיחידות שולל ענין המציאות), וא"כ הוא זמן ולא זמן, וז"ע הממוצע. וזהו אלה הדברים שלישי המדבר, מצות תחת הזמן, ותורה עם היותה פרטים ה"ה למעלה מהזמן.