שמ
הארה לבד ע"כ הוא בבחי' רצוא תמיד למקורו ובבחי' שוב אח"כ מפני רצון העצמו' להיות בחי' הגילוי כו', והב' מצד שהתחברות החיות עם מציאות הנברא הוא בבחי' רצו"ש, כי אא"ל שיהי' בבחי' התיישבות ממש כ"א בבחי' רצו"ש שהוא הסתלקות והתפשטות כו', וגם דהתחדשות החיות הוא בבחי' רצו"ש כו'. וכנודע דהחיות צ"ל בבחי' דביקות דוקא, אך האור שבבחי' דביקות ממש אינו בגדר התלבשות בנבראים כו', כ"א הדביקות הוא ע"י הרצו"ש שבזה נתחדש ממקורו כו' וכמ"ש במ"א, ומזה נעשה בחי' הזמן דהרי הסתלקות והתפשטות ה"ז התחלקות בהאור שנמשך ונפסק המשכתו בההסתלקות שלו וחוזר ונמשך כו', מזה הוא שנתהווה ענין הזמן בעולם כו'. וז"ע עולם ושנה דעולם הוא בחי' עצם המציאות של העולמות והנבראים כו', ושנה הוא בחי' הזמן שלהם דהיינו בחי' הרצו"ש שבהאור והחיות המתלבש בתוכם כו', ועיקר ענין הזמן הוא בבי"ע וכן בבחי' המל' מלך מלך ימלוך כו', ובמד"ר אי' מלמד שהי' סדר זמנים קודם לכן, והיינו בחי' הזמן שבאצי' והו"ע הקדימה ואיחור שבהע"ס דבתחלה נאצלה בחי' הכתר ונפסק
המשכתו ונאצלה ספי' החכ' כו' (וכמשנת"ל פ' קנ"ח) דיש ס' והדרגה באצי' הספי' כו', וכמ"ש במ"א שזהו בחי' הזמן כו', ובד"כ הוא ג"כ בחי' הרצו"ש שבהאור וכמ"ש בס"י ודברו בהם ברצו"ש כו' וכמ"ש במ"א, שמזה הו"ע הזמן כו', הרי שכל העולמות הן בבחי' זמן ומקום כו'.
קיצור. והנה הממוצע דא"ק בענין ההתהוות, דהנה כל מה שנתהווה הוא בבחי' מקום, והרוחני אינו בבחי' מקום ה"ז כמו כמה כחות שהן במוח, ועיקר ענין מקום הוא מעלת הדבר שיש לו תפיסא (א ביטרעף), ובגשמי הוא תואר הדבר, גדר הדומם גדר הצומח, ובנבראים הרוחנים הוא תפיסת מקום שלהם במעלתם בהשגתם ועבודתם, ומ"מ במלאכים יש מקום דמלאך בשליש עולם עומד, ובאצי' הוא רק במעלה, וכמו"כ הן בזמן. ולבד מה שקדמם ההעדר ונתחדשו, שזהו שאינם נצחיים (והאור הוא כמו נצחי) הנה התחלקות הזמן מהרצו"ש שבהחיות, מפני שהוא הארה, ואופן התחברותם הוא ברו"ש דוקא, וגם דבקותו והתחדשותו ממקורו הוא ברו"ש, ובאצי' הוא בחי' סדר זמנים בקדימה ואיחור, ודברו בהם ברו"ש.
קסט) וכ"ז שייך בעולמות שהן בבחי' מציאות דבר וע"כ שייך בהם בחי' המקום כו', וכן שייך בהם בחי' הזמן להיות שהאור הוא שבא בבחי' המשכה ובבחי' התלבשות כו'. אבל עצמות המאציל הוא למע' מגדר זמן ומקום וכמא' מי איכא זקנה קמי' קוב"ה כו', והיינו שגם בראשית המשכת הקו כמו שהוא למע' מבחי' התלבשות גם בפרצוף דא"ק ה"ה למע' מגדר זמן כו', ועמ"ש בדרוש יו"ט של ר"ה רס"ו באורך איך שבחי' הכתר הוא למע' מבחי' הזמן, משום דהרצו"ש דשם הוא בבחי' מטי ולא מטי שא"ז ענין הסתלקות והתפשטות שבבחי' התחלקות כו' יעו"ש, וכ"ש שהוא כן בבחי' עתיק דלעילא מגולגלתא דא"ק כו' (וי"ל דכללות ענין רצו"ש והיינו גם בחי' מטול"מ שייך רק בבחי' חיצוני' הכתר שזהו בבחי' שייכות אל העולמות וההמשכה בזה הוא בבחי' המשכה אל העולמות (דהיינו בחי' הארה לבד כו', דרק בהארה שייך ענין רצו"ש או מטולמ"ט דלהיותה רק הארה ה"ה בבחי' רצוא לגבי מקורה ואח"כ היא בבחי' שוב כו', ובמדרי' הכתר ה"ז בבחי' מטולמ"ט אבל כ"ז הוא להיותו הארה לבד כו'), וזהו"ע דרצון שהוא בבחי' מרוצה
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.